ממרומי הקסטל

במרכז היישוב מבשרת ציון נמצא גן לאומי הקסטל, שהוא אחד מאתרי הקרבות החשובים במלחמת העצמאות. “הקסטל” נמצא על שרידי היישוב הערבי קסטל ששכן במרומי פסגה החולשת על הדרך ממישור החוף לירושלים, בגובה 799 מטר מעל פני הים. מקור שם הכפר הינו מהמילה הלטינית “קסטלום”, שפירושה מצודה ונקרא על שם מצודה צלבנית ששכנה במקום. כאשר הכוחות הבריטיים עמדו לעזוב את הארץ, היו חייבים היהודים להשתלט על השטחים עבור המדינה היהודית. לצורך זה הנהגת היישוב הכינה את תכנית מבצעית ד’, שאמורה הייתה להתבצע בשלבים אשר יותאמו לאופן וקצב נסיגת הכוחות הבריטיים.

 

היעד הראשון של התכנית היה לפתוח את הדרך לירושלים ולמטרה זו תוכנן מבצע “נחשון”. מקורו בדמות התנכית נחשון בן עמינדב, אשר היה הראשון לקפוץ לים סוף כשבני ישראל יצאו ממצרים. מבצע “נחשון” היה המבצע הגדול הראשון של “ההגנה”, ובו השתתפו בפעם הראשונה כוח בסדר גודל של חטיבה, בפיקודו של שמעון אבידן, מפקד חטיבת גבעתי. החטיבה הורכבה משלושה גדודים ומנתה כ- 1,500 חיילים, שאורגנו במיוחד לצורך המבצע. באמצע חודש מרס 1948 החריפה הלחימה באזור קסטל-צובא. הר קסטל היה השטח החיוני בגזרה המזרחית לדרך לירושלים, והכפר שעליו נשלט בידי הערבים. כוחות “ההגנה” החזיקו בדרום את אזור מחצבת צובא, ובמזרח ביישובים מוצא וארזה שלמרגלות ההר. ב-1 באפריל 1948 הערבים החלו לתקוף את המחצבה, התחולל קרב שנמשך יומיים, והשתתפו בו כוחות מחטיבת “עציוני” ומהפלמ”ח. בלילה שבין 2-3 באפריל 1948 כובש כוח פלמ”ח את הקסטל ללא התנגדות.

 

ההר נמסר לפלוגה מגדוד “מוריה” של חטיבת “עציוני”, שכבשה את המשלטים שמדרום וממזרח. כוחות ערבים מקומיים פותחים בהתקפות נגד, הנמשכות שלושה ימים רצופים. מערך המשלטים והיישובים באזור, מותקף בסיוע אש ממקלעים בינוניים ומרגמות קלות. הכוח הקטן שבשטח הקסטל ומשלטיו הולך ונחלש עקב הצליפה המתמדת, ומחסור באספקה ובתנאי מזג אוויר קשים (גשם שיורד ללא הרף). בערב ה-5 באפריל 1948 כובשים הערבים את כל משלטי הקסטל. במאמץ גדול מתרכזת תגבורת של מחלקה מחטיבת “עציוני” העולה לקסטל, היא מספיקה בקושי למלא את מקום הנופלים והפצועים ולהחליף לוחמים תשושים. 

מפקדת “ג’יהאד אלמוקדס” מבצעת את ה”פזעה” (הזדעקות). אלפי כפרים מזוינים נוהרים מהאזור צובא, קולוניה ועוד שמגיעים אל זירת הקרב בקסטל. ב-6 באפריל 1948 בשעות אחה”צ פותחים הערבים בהתקפות על הקסטל. ההסתערות נמשכת גם בשעות החשיכה, והקרב ממשיך מתחולל גם למחרת. מטוסים קלים של “שירות האוויר” מפציצים את ריכוזי האויב, ללא הצלחה.

בערב ה-7 באפריל 1948 מקבל מפקד “נחשון” את הפיקוד גם על מרחב קסטל-מוצא. באותו יום מגיע לקסטל המפקד הערבי עבד אלקאדר אל חוסייני, שהוזעק משליחות בסוריה כדי לפקד אישית על הקרב. בבואו הוא פותח בהתקפת הסתערות שמתחילה בשעה 23:00 ובשעה 03:00 כובשים הערבים מספר בתים בקצה הדרום-מערבי של הכפר ומגיעים עד סמוך לעמדת הפיקוד ומשם הם נהדפים ברימונים. עם שחר מתקדם עבד אלקאדר עם שניים מלוחמיו ומטעני חבלה בידיהם, לעבר עמדת הפיקוד של “עציוני” והם מתגלים. חייל העומד בעמדת הפיקוד, הורג את עבד אלקאדר אל חוסייני בצרור מתת מקלע. בבוקר ה-8 באפריל חלה הפוגה בלחימה. משוריין מגיע לקסטל ומביא מזון ומעט תחמושת, וכן מגיע סמג”ד הגדוד הרביעי של הפלמ”ח, רואה את מצבם הקשה של המגינים ומבטיח להחליפם בצהריים.

בשעה 10:30 נפתחת אש כבדה על הקסטל משלושה כיוונים. הערבים, המאמינים כי מנהיגם נשבה, פותחים בהסתערות עזה, כדי לשחררו. מצבם של המגינים קשה ביותר ומחלקת פלמ”ח מגובשת, בפיקוד מ”פ יוצאת לעזרתם. ב-13:30 כובשים הערבים את חלקו הדרומי של הכפר. במקביל מגיעה התגבורת בשני משוריינים ואנשיה מעפילים במדרון. כוח החלוץ מגיע לעמדת הפיקוד של הקסטל ומפיל את עמדת בית המוכתר. חלק מן המגינים נסוג לעבר ארזה והכביש הראשי. כוח הפלמ”ח מחפה על נסיגת החי”ש (חיל השדה) ואחר נסוג בעצמו. בעת הנסיגה פוקדים המ”פ וסגנו: “הטוראים יעזבו והמפקדים נשארים לחפות”.

 

הפלמ”חאים יורדים במדרון בחיפוי מפקדיהם, הנשארים ונופלים בקרב. רק אחד המ”כים נותר בחיים. הערבים אינם מנצלים את ניצחונם. והם מתפזרים. מרביתם נוסעים לירושלים העתיקה, כדי להשתתף בהלוות מפקדם עבד קאדר אלחוסני. בשעות אחה”צ של ה-8 באפריל מורה מפקד מבצע “נחשון” לכבוש את הקסטל מחדש בלילה, ולהחזיק בו בכל מחיר. לקראת שחר ה-9 באפריל 1948, יוצאת מקריית ענבים פלוגה של הפלמ”ח מהגדוד הרביעי, וכובשת את הקסטל. לאחר המלחמה הוקמה בכפר “מעברת קסטל” בו יושבו עולים שהגיעו מעיראק, כורדיסטן, פרס וצפון אפריקה. כאשר בשנת 1951 הפכה המעברה לישוב קבע בשם מעוז ציון. בשנת 1964 הישוב אוחד עם הישוב הסמוך מבשרת ירושלים והוקמה המועצה המקומית מבשרת ציון.

 

הקסטל כיום מהווה אתר לאומי שהוכרז ב-9 ביוני 1980. המקום הוכשר לביקורים על ידי רשות הגנים הלאומיים, בשיתוף עם הוועדה להנצחת קרבות הקסטל. קק”ל סללה דרך גישה ונטעה עצים במקום. כמו כן הכשירה את האתר לביקורים, הוצב דגם קרבות ושלטי הסבר וכיום ניתן לשוטט בתעלות ולצפות על כל אזור יהודה והכביש לירושלים.