מתוך: “אתרים”, גיליון 51
בשנת 1920 קיבלה ה”קרן הקיימת לישראל” את האדמות לרשותה וחברי “קואופרטיב ארץ ישראל”, בצירוף פועלים ותיקים, מתיישבים על הקרקע. לקבוצה קראו “דילב א'”, שם שהוחלף במהרה ל”קרית ענבים”.
זרם העלייה השלישית הביא למקום קבוצות “דילב” נוספות – ב’, ג’, ד’, ה’ והיישוב הגיע לכ-200 חברים, ריכוז הפועלים הגדול ביותר בארץ באותה תקופה. השנים הראשונות היו קשות מנשוא עבור המתיישבים. מצוקת המים, התמודדות עם המצב הביטחוני, בעיות בריאות ותמותה בקרב ילדים, היו למנת חלקה של ההתיישבות בהר, אך חרף הקשיים ותוך כדי התערבות אנשי מפתח, ארתור רופין ויעקב ע. אטינגר, שנכנסו לתמונה בשנת 1920, המשיכה קרן קיימת לישראל לתמוך בחברים ולהזרים תקציבים. בעקבות זאת, שינתה קריית ענבים את פניה והפכה למעין תחנה ניסיונית להתיישבות בהר. ענפי משק חדשים פותחו כגון גידול ירקות, לול, כוורות, פלחה, כרמים ועצי פרי. בשנת 1921 הקימו חברי הקיבוץ את ענף הרפת בהצלחה גדולה ולימים הצטרפו לתאגיד הארצי והפכו למה שנודע לימים כ”תנובה ירושלים”.
המפנה הדרמטי ביותר בהתפתחות הקיבוץ היה ללא ספק בנייתה של הרפת, המבנה הראשון שהוקם במקום. התושבים הראשונים שיכנו את פרותיהם במבנה אבן, בעוד הם ישנו באוהלים. זהו מבנה יוצא דופן באיכותו, עדות חיה לתקופה מיוחדת של עלייה לקרקע וכיבוש השממה. התיעוד ההיסטורי וצילומי הרוחב לו זכה המבנה בשלהי בנייתו ובשנותיו הראשונות, מעיד על מודעותם של אנשי היישוב עצמו לגודל המאורע.
בניין הרפת ההיסטורי הינו מבנה אבן מרהיב בן קומה אחת וחלל גג רעפים. המבנה בנוי אבן לפי מיטב מסורת התקופה בה נבנה: אבני הקירות בעיבוד טובזה וחשפי החלונות בעיבוד תלטיש. על אבן הראשה, מעל הכניסה המרכזית לבניין, מצוי תבליט של מגן דוד וחקוקה הכתובת “בתמוז תרפ”א” – שנת ההקמה. מעבר לחזותו המעניינת, ראוי האתר לשימור בהיבטים נוספים:
● ערך היסטורי: סיפורה של ההתיישבות בהר.
● ערך חברתי-תרבותי: הקיבוץ, החברה החלוצית בראשית דרכה, התפתחות החקלאות וענפי הייצור המקומיים.
● ערך ארכיטקטוני נופי ואסתטי: המבנה מהווה קאנון לבנייה בתקופה, ומבחינה הנדסית זוהי דוגמא ל”תפר” שבין הבנייה המסורתית באבן לבין הבנייה בבטון מזוין. על פי התיעוד והניתוח ההיסטורי, ניתן לראות כי הרחבות המבנה שנבנו בשנים 1928 ו-1929 כבר נבנו בבטון.
● ערך מדעי: בחינת סיפורה של הרפת תורם להבנת התרבות המקומית והתפתחותה במישורים השונים.
על כל אלה ראוי וחשוב לשמר את מבנה הרפת, ובימים אלו אכן מתוכנן שיפוץ מקיף אשר ישמר את ערכיו. השיפוץ יהיה מורכב מפעולות הנדסיות ועבודות פנים וחוץ, כולל שינוי מהותי בפיתוח השטח סביב המבנה. המטרה היא כי ישמש בעתיד כמסעדה, תוך שמירה על עברו הייחודי.