ראשון לציון לפני 100 שנה

מתוך “אתרים”, גיליון 51

ראשון לציון נוסדה בט”ו באב תרמ”ב (31 ביולי 1882), לפני יותר מ-130 שנה. ב-1912 מלאו למושבה 30 שנה ומעניין לראות מה העסיק את תושביה באביב ובתחילת קיץ תרע”ב 1912. הדיווחים שאובים משני יומונים שהופיעו אז בירושלים – “הצבי” (שנקרא לעיתים “האור”) ו”החירות”.

בית הספר המקומי, שידע בשנים החולפות מתחים ומשברים, עלה על דרך המלך. המנהל אברהם (גילביץ) הלוי, והמורים יהודה פולני (רון), יצחק אברהם גולני וזלמן לוי רוזין, “מתאמצים למלא את תפקידם על צד היותר טוב”, כפי שסיפר “הצבי”, “וכל אבות התלמידים מכירים להם טובה בעד זה”. בחופשת הפסח יצאו תלמידי בית הספר לטיול רגלי בן יומיים למושבות ואדי חנין (נס ציונה), רחובות ועקרון, לחוות חולדה ומשם הגיעו עד חפירות גזר העתיקה. בכל מקום קיבלו התלמידים הסברים “וכולם שבו למושבה אחרי טיולם הגדול בשירה וזמרה ובשבעת רצון”.

בחג הפסח הגיעו אורחים רבים למושבה. אחד הבולטים שבהם היה המנהיג הציוני הנודע יחיאל צ’לנוב, שלכבודו נערכה קבלת פנים בבית העם. חבל רק, ציין איש המושבה שדיווח לעיתון, כי בעת שנשא את נאומו, החל בעברית, אך עבר עד מהרה ליידיש, משום שחשב שכך הוא הנוהג המקומי. יש גם חדשה מרנינה בנושא איכות החיים: צינורות המים, היוצאים מהבריכה המרכזית, יגיעו בקרוב לבתי התושבים, ולאחר 30 שנה יהיו ל”ראשונים” מים זורמים בבתיהם. ועוד חדשה, בנושא התיישבות: מצפון לראשון לציון עומד לקום, במימון חברת חובבי ציון, מושב פועלים, שיקיף 80 משפחות. כל משפחה תקבל שבעה דונם קרקע ויהיה לה משק עזר. כשלושת רבעי שנה לאחר מכן הונחה אבן הפינה למושב הפועלים נחלת יהודה (כיום בתחומי ראשון לציון).

וידיעה מדאיגה: בסוף מרס 1912 הותקף ונשדד הדיליג’נס של ראשון לציון, בדרכו מיפו למושבה. באותו יום הותקפו גם עגלות הדואר הרוסי והדואר האוסטרי ליד רמלה ונשדד מהן כסף רב. מלווה חמוש של אחת העגלות נהרג בתקופה.

לראשונה נערך בראשון לציון משחק כדורגל. הדבר היה בשבת, ה-1 ביוני 1912, והתחרות נערכה בין המתעמלים (הספורטאים) היהודים מיפו לבין צעירי המושבה. “שני המחנות היו שווים בכוחותיהם”, ציין כתב “הצבי”, “הכדור עף מן המחנה האחד אל המחנה השני”. ואילו ב”החרות” סופר כי מדובר ב”משחק נחמד שהוא כעין התעמלות. המְשָׂחקים מתפלגים לשני מחנות. לכל מחנה יש מלך [שוער], שר [מגן] ופקידי צבא [שאר השחקנים]. אסור לגעת ביד את הכדור הגדול הזה, אך ורק ברגלו, ראשו, גבו וחזהו של המְשחק”. עד כמה היה המשחק מרתק, אפשר ללמוד מהשוואתו ל”ספורט” אחר: “וכך נמשכת המלחמה במרוץ אל הכדור ואחרי הכדור, בהתחרות נפלאה. רצים, מתגוששים, מתעייפים ומתעמלים. וכל אחד בחשק וברצון כביר. וההתעניינות [של הקהל] רבה – כמו במשחק השחמט…”.

הנה כי כן, ראשון לציון של 1912, לפני 100 שנה בדיוק, היא מושבה מודרנית, שיש בה כבר מים זורמים בבתים ותחרות כדורגל ראשונה.