ראשון לציון - ממושבה לעיר שהפקידה תכנית שימור

מאת: ורד סולומון ממן, אדריכלית ומתכננת ערים, אדריכלית העיר ראשון לציון ומנהלת האגף לתכנון עיר שבמנהל ההנדסה (לשעבר מנהלת מחוז חיפה במועצה לשימור מבנים)

מאי 2015

לפני כעשור שנים, בשנת 2005, התפרסמה עבודת המחקר שביצעתי במסגרת לימודי לתואר שני בתכנון ערים בטכניון, בהנחייתה של פרופ’ רחל אלתרמן. עבודת מחקר אשר בדקה את יישום התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה, העוסקת בשימור אתרים היסטוריים, כפי שבאה לידי ביטוי בעבודת הרשויות המקומיות בארץ. במסגרת עבודה זו סקרנו, בדקנו, השווינו וראיינו במשך שנתיים 30 בעלי תפקידים בכירים בעיריות ובמועצות המקומיות השונות שבחרנו לצורך המחקר – עיריות ומועצות שנשתמרו בהן מקבצי נכסים בעלי ערך היסטורי משמעותי מתקופות שונות של ההתיישבות בא”י, ביניהן גם העיר ראשון לציון. אין ספק שאני מרגישה כי נפל בחלקי כבוד גדול לכתוב דברים אלו כאדריכלית העיר ראשון לציון, כאשר עשר שנים לאחר פרסום המחקר, נבחרתי להוביל את תכנית השימור של העיר לשלב ההפקדה ואני משמשת היום כחלק מבעלי התפקידים הבכירים בעירייה המובילים את מדיניות התכנון של העיר.

אך אם נא נחזור לרגע בזמן לשנת 2003, זכור לי היטב אותו יום סגרירי שבו הגעתי אל מסדרונות עיריית ראשון לציון כסטודנטית מן המניין לראיין את אדריכל העיר דאז, ישראל בן ישראל. אדריכל העיר נענה בחיוב רב לענות על שאלון המחקר ולהזין אותי ברשימת השימור של העיר ובתיאור פעולותיה המעשיות של העירייה כגוף המקדם שימור לצד פיתוח. חשוב לזכור כי באותה תקופה היתה ראשון לציון בעיצומו של פיתוח רב היקף בצידה המערבי של העיר, עת הוקמו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות בשכונות הנמצאות ממערב לכביש 4 , בואכה לים. דווקא על רקע הפיתוח המואץ במערב, ציין אז באוזני בן ישראל, כי מקבלי ההחלטות בעירייה החלו לעסוק יותר ויותר בשאלת חידוש מרכזה של העיר הוותיקה, שמצבה הפיסי החל להידרדר.  אך  בניגוד לערים השכנות לראשון לציון, מושבות שהפכו לערים בעצמן כמו: פתח תקווה, רחובות נס ציונה וכדומה ראשל”צ בלטה במספר נתונים שלא נמצאו בערים האחרות. 

הנתון הראשון שבלט בראשון לציון היה הימצאותו של מקבץ נכסים גדול יחסית שהצליח להשתמר ברבות השנים. הכמות הרבה של הנכסים וריכוזם במרחקי הליכה בלב העיר, תאם את הגבולות ההיסטוריים של המושבה המקורית והיווה  את הכר לתחילתה של עבודת סיקור רחבה ולהכנת תיקי תיעוד ראשונים. היו אלו יועצי השימור אדריכל גובי קרטיס ואדריכל אמיר שוהם שזיהו את הפוטנציאל המתחמי של השימור בראשון לציון. תפיסת שימור זו נחשבה לחדשנית יחסית לאותה תקופה, כאשר תשומת הלב הופנתה לשימור המרחב ולאו דווקא לשימור המונומנט הבודד או המבנה הבודד (כשם ששימור הסגנון הבינלאומי בבתי העיר הלבנה בתל אביב קיבל באותה תקופה תשומת לב מרבית).

נתון נוסף שייחד את ראשון לציון משאר הערים היה יכולותיה הכלכליות והצהרותיה הציבוריות לרכוש בכסף ציבורי נכסים היסטוריים מבעלים פרטיים. פעולה זו לא נרשמה באף עיר אחרת בארץ בעת כתיבת המחקר! ובלטה במיוחד על רקע הסקירה שביצענו ב-30 רשויות מקומיות אחרות. כאן המקום לציין כי במסגרת אותה עבודת מחקר בטכניון, ביצעתי סקירת ספרות בינלאומית רחבה שבדקה את חוקי השימור במדינות שונות בעולם. סקירה זו העלתה שורה ארוכה של כלים כלכליים ומשפטיים שעוגנו בחקיקה, חלקם היוו תמריצים ותמיכות לבעלי נכסים היסטוריים לשימור. רכישת מבנים ע”י רשויות ציבוריות מבעלי נכסים פרטיים נחשב לאחד הכלים הכלכליים הנדירים שהופיע במספר מדינות. מאחר שהחוק בארץ אינו מעודד ביצוע פעולה זו ובטח שלא מחייב, התפלאנו למצוא את ראשון לציון כעיר המיישמת הלכה למעשה את הכלי הזה בארץ. 

חשוב לציין שמלבד רכישת הנכסים מידיים פרטיות, דואגת עיריית ראשון לציון לשריין תקציבים עירוניים  ולבצע שימור הלכה למעשה במבנים שבבעלותה ובכך להוות דוגמה אישית לבעלי הנכסים הפרטיים. גם כיום, ממשיכה העירייה לפעול לרכישתם של נכסים היסטוריים מבעלים פרטיים. כזהו למשל הבית ברחוב הכרמל 5 שנקנה רק לאחרונה ע”י העירייה וכבר נכנס לתהליך של שימור באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח ראשון לציון. 

בתפקידי כאדריכלית העיר אני אמונה על יחידת השימור שבאגף תכנון עיר, שבה פועלים נועה פלג מתכננת עירונית ואדריכל חיים לשם, המלווים  את תהליכי השימור של נכסים ציבוריים כמו גם נכסים פרטיים. בצמוד אליהם עובדים 2 יועצי שימור חיצונים: אדריכלית ליבנה שואף ואדריכל נאור מימר הבודקים את תיקי התיעוד, מלווים ומייעצים בכל הקשור לעבודות השימור המתבצעות בשטח. כפי שצוין לעיל, החברה הכלכלית היא הזרוע הביצועית שנבחרה ע”י העירייה לבצע בפועל את שימור המבנים הנמצאים בבעלות העירייה. ברשימת הפרויקטים שלה נמצאים כבר: שימור בית הכנסת המרכזי, שימור מלון לונדון (שנמצא לפני סיום), שימור בתי הקליניקה והפוסטה המהווים חלק ממתחם מוזיאון העיר ההיסטורית ועוד בקנה בית מאירוביץ ובית קנר. כולם נמצאים בתכנית רב שנתית המתוקצבת ע”י העירייה והמלווה ביחידת השימור העירונית.

לצד פעולות השימור בפועל שמבצעת העירייה, אין עוררין שגולת הכותרת היא הפקדתה של תכנית השימור של העיר –  רצ/1/82 תכנית שעמלו עליה מספר שנים לא מבוטל צוות יועצים חיצוני בהובלת יחידת השימור העירונית. התכנית שהופקדה בחודש אוקטובר נמצאת כעת לקראת סיום הפקדתה, והיא מעגנת בתוכה את כל ההנחיות לשימור, קובעת את גבולות המתחמים החשובים לשימור ומעניקה את התמריצים וזכויות הבניה שניתנים לבעלים הפרטיים שבאחריותם המבנים המיועדים לשימור. עם פרסומה של התכנית נרשמה התעניינות רבה מצד בעלי הנכסים הפרטיים, ואנו תקווה שהיא תהווה מכשיר שיעודד את השימור בעיר. ראוי לציין שגם תכנית המתאר החדשה של העיר תואמת את קווי המדיניות השימורית במרחב של לב העיר ההיסטורי, וכוללת הגבלות על בניה לגובה לצד איתור מקומות בהם ניתן יהיה להגביה רום ולהעניק זכויות בניה ושימושים מעורבים לטובת החייאת העיר הוותיקה.

ומילה על היקב…

למרות רצונה העז של העירייה לרכוש את האוצר החשוב ביותר של העיר – היקב – לאחר משא ומתן ארוך ומתיש שנמשך מספר שנים , בחרה אגודת הכורמים למכור את הנכס לידיים פרטיות. למרות האכזבה הרבה של העירייה, החליטו היזמים להיפגש עם ראש העירייה על מנת להצהיר על נכונותם להכיר בחשיבות היקב כאתר היסטורי לאומי, ובהתאם לזאת שכרו משרד אדריכלים בינלאומי בעל שם שיתכנן עבורם את האתר. התכנון הראשוני הוצג לעירייה אך טרם אושר, והיזמים התחייבו להשלים את תיקי התיעוד כנדרש על פי חוק ולנהוג באתר בזהירות הנדרשת. מאחר שהתכנית אמורה לעבור לדיון גם במחוז העדיפה העירייה לפרסם סעיפים 77-78 על מנת להדגיש את חשיבות האתר.