שימור מתחם בית הספר המחוזי בגבעת השלושה בפתח תקוה

בראשיתו שכן באתר זה בית הספר החקלאי המחוזי גבעת השלושה. בית הספר נוסד בשנת 1934 לצד קיבוץ גבעת השלושה הישן (כיום בלב פתח תקוה) ביוזמת רוזה כהן, אמם של יצחק רבין ורחל רבין-יעקב, וגם נקרא על שמה לאחר פטירתה בשנת 1937. היה זה בית הספר החקלאי המחוזי הראשון של זרם העובדים.

לשם הקמתו רכשה הקרן הקיימת לישראל את הקרקע עבור בית הספר, והתקיימו בו לימודי חקלאות במספר ענפי משק: גידולי שדה, גפן, הדרים, לול, רפת, עיזים ומכוורת. תלמידים שהתגוררו רחוק מבית הספר למדו בו בתנאי פנימייה. בתחילה פעל בית הספר כמוסד דו-שנתי, שממנו המשיכו רבים לבית הספר החקלאי כדורי ולמקוה ישראל, ובהמשך הפך לבית ספר על יסודי ארבע שנתי.

מאז ומתמיד התאפיין בית הספר ברוח החלוציות והיצירה, בחינוך לעבודה, בחיי חברה ובעיצוב דמות המפעל החינוכי מתוך התלהבות, מסירות ואמונה. לימודי הטבע נלמדו מתוך מגמה להעמיק את הקשר בין התלמידים לבין הטבע והמולדת. על החזון ועל האתגר החינוכי של בית הספר נכתב באותם הימים ב”הפועל הצעיר”: “כשנכנסים לבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ורואים את התלמידים מקבלים רושם מצוין. נוער מפותח, בעל קומה, עליז ורענן. אין ספק כי ברכת החינוך צפונה במוסדות אלה, וכולנו מצווים לסייע בידי העושים, כי מהם תקוות תקומה לדור ההמשך”.

רבים מתלמידי בית הספר המחוזי התגייסו לפלמ”ח, ו-20 מתלמידיו ובוגריו נפלו על תקומת המדינה. רבע ממקבלי אות “גיבור ישראל” לאחר מלחמת העצמאות היו מתלמידי בית הספר. רבים מהתלמידים היו מעורבים במשך השנים בתחומי הביטחון, ההתיישבות, התרבות, ההווי, הכתיבה וכן בהנהגת המדינה. בין תלמידיו לאורך השנים ניתן למנות את יצחק רבין, רחבעם זאבי, מאיר עמית, רפי איתן, ישעיהו גביש, משה נצר, נתן יונתן, חיים גורי, שאול ביבר, מתי מגד, נמרוד אשל, זאב חבצלת, רחל רבין-יעקב, מקבלי אות “גיבור ישראל” – רון פלר, יאיר רחלי וצבי זיבל, ומקבל “עיטור העוז” אהרון יואלי.

גם היום משמש המתחם כולו לפעילויות חינוך כלל עירוניות וכלל אזוריות מגוונות. הבניין בו פעל “סמינר שיין” משמש את בית הספר הארצי לעובדי חינוך ונוער של משרד החינוך. במבני הפנימייה של בית הספר המחוזי מתאכסן ופועל מפע”ם השרון – מרכז הדרכה והשתלמויות של השלטון המקומי. במבנים החקלאיים המקוריים של בית הספר המחוזי פועלת החווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה של עיריית פתח תקווה. מזה עשרות שנים מגיעים תלמידי פתח תקווה לחווה לשיעורים מעשיים בנושא חקלאות, ובאמצעות עבודת האדמה מחזקים את הקשר בינם לטבע ולמולדת. כמו כן משמש המקום גם את המרכז לפעילות סביבתית קהילתית בפתח תקוה, ומתקיימים בו חוגי צפרות, סיורי טבע ומורשת, חקלאות עירונית קהילתית וגינון טיפולי לבעלי צרכים מיוחדים.

שימור ופעילות

לפני מספר שנים נערך כנס של בוגרי ותלמידי בית הספר המחוזי וסמינר שיין לתמיכה בשימור המתחם כאתר לאומי. באירוע השתתפו בוגרים רבים ומשפחותיהם וביניהם דמויות בעלות שם: רפי איתן, שייקה גביש, משה נצר, שאול ביבר, נמרוד אשל, רחל רבין-יעקב וגם המורה פרופ’ יהושוע קוגלר. במהלך הכנס סופרו סיפורים רבים על בית הספר ונאסף חומר תיעודי רב ערך שהופקד בארכיון לתולדות פתח תקוה. בין היתר, סיפר השר לשעבר רפי איתן את סיפורו:

צילום: יהונתן טל

במהלך הכנס סיפרה רחל רבין על מעורבות התלמידים בניהול בית הספר, על ההשבעה לארגון “ההגנה” ועל חיי התרבות העשירים שהתנהלו בבית הספר: “תארו לכם איך נראה עלון בית ספר שכותבים בו חיים גורי ונתן יונתן וזאב חבצלת”.

שמואל חזון, מבוגרי “סמינר שיין”, תיאר את רוח ההתנדבות ששררה בין כתלי בית הספר, כיצד במסגרת הסמינר המשיכו ועיבדו את חלקות בית הספר החקלאי ובתמורה לייבול שגידלו ולדבש שרדו במכוורת בית הספר, הצליחו לממן רכישת משחקים עבור ילדי מעברת הר טוב (בית שמש של היום), אותה אימצו תלמידי הסמינר.

דברים וצילומים נוספים מהכנס זמינים בקישור: http://tinyurl.com/kenesbogrim

לאור החשיבות הערכית והסביבתית של המוסד החינוכי, שעיצב את דרכם של רבים מדור תקומת המדינה, וכן בהיותו אתר מורשת פעיל, החליטה ועדת השימור העירונית בראשותו של יו”ר הוועדה, חבר הנהלת העיר מר שלום קוטלר, בהמלצת המועצה לשימור אתרים ובתמיכת חברי מועצת העיר פתח תקווה, לשמר את המתחם ההיסטורי של בית הספר המחוזי הכולל, בין היתר את החווה החקלאית ואת “סמינר שיין” ולעודד את השימושים הציבוריים החינוכיים הפועלים במוסדות הממלכתיים הללו. החלטה זו נועדה להתמודד עם ניסיונות של חברות נדל”ן להשתלט על אתר שהינו נכס ציבורי ולהפוך מוסדות חינוך ממלכתיים ערכיים וחשובים אלו לשכונת מגורים.

ההכרזה לשמר את המתחם מתבססת על ההכרה בערכיו ובהמשכיות תפקודו החינוכי. כדי לחשוף את הציבור הרחב לחשיבותו נערכים בו סיורים ופעילויות לקהל הרחב בנושאי טבע, סביבה ומורשת. בפעילות ענפה זו מעורבים מינהל התרבות והוועדה לשימור אתרים בפתח תקוה ומשתפים עמם פעולה נאמני המועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע, פעילי סביבה ומתנדבים מהקהילה. מסלול סיור עובר בשבילים המחברים בין חלקי המתחם השונים השומרים על רוח התכנון המקורי של המוסד. המסלול חושף את השילוב הנדיר בין מספר גורמים המדגישים את ייחודו של המתחם: המורשת המוחשית אותה מייצגים המבנים והעצים העתיקים; ריאה ירוקה וטבע עירוני; נגישות; תכנים סביבתיים-לימודיים המתקיימים בחווה החקלאית; סיפור תולדות האתר מראשית הקמתו; סיפורם האישי של תלמידי בית הספר. כל אלה יחד יוצרים פסיפס היסטורי-סביבתי מרתק המושך קהל מבקרים רחב ומחזק את תיפקודו של האתר.

בשנות הלימודים תשע”א ותשע”ב זכה פרויקט השימור בחווה החקלאית בהכרה ובמענק מהקרן לעידוד יוזמות חינוכיות ע”ש פרופ’ מרסלה ברנר ז”ל. בעזרת הקרן והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל שולטו המבנים ההיסטוריים בחווה והופקה עבור התלמידים והמבקרים דפדפת הסבר על האתר. כמו כן תומכת הקרן בפרויקט “מתחברים לשורשים”, שמטרתו לחבר באמצעות השורשים החקלאיים את בני הקהילה האתיופית למורשת המקומית והלאומית של האתר ומדינת ישראל. בפרויקט זה שותפה המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית באגף הרווחה בעירייה. על ידי פעילות המתמקדת בגינון קהילתי נחשפים התלמידים והמורים בחווה הן לשיטות עיבוד חקלאיות מסורתיות של קהילת יוצאי אתיופיה והן להיסטוריה החקלאית ולמורשת החקלאית שהמוסד התאפיין בהן. כך למשל, נשים מהקהילה האתיופית מדריכות את התלמידים ומדגימות להן את מלאכת הקדרות המסורתית ואת הקשר לאדמה; הן מלמדות כיצד בנו באתיופיה כלי עבודה ואכסון חקלאיים, כיצד השתמשו בהם וכיצד ייצרו בעזרתם את המזון. כך קורה, שבאמצעות פעילות משלבת זו מצליחים בני הקהילה האתיופית לתת ביטוי לתרבותם ובה בעת לספוג את מורשת המקום.

הצלתה של החווה החקלאית וסמינר שיין בפתח תקווה היא דוגמה להתנדבות ודבקות בשימור של ועדת השימור העירונית, בסיוע חברי מועצת עיר, תושבים, מתנדבים ונאמני שימור, שלא הסכימו עם הניסיון להרס של אתר המגלם ערכי סביבה ומורשת מקומית ולאומית. החיבור בין הציבור הרחב לאתר מתקיים לאורך שנים, הן באמצעות הפונקציות הציבוריות שממלא האתר בתוך מערכת החינוך הממלכתית והן באמצעות סיורי מורשת ופעילויות סביבתיות-קהילתית המתקיימות באתר.