שכונת עין כרם

עין כרם הקדומה הייתה בתחום שבט יהודה, אף כי אינה נזכרת במקרא העברי אלא בתרגומו היווני (השבעים) בגרסה ‘כרם’. היא זהה עם בית הכרם הנזכרת בנבואת ירמיהו על בוא האויב אל ארץ יהודה: “ועל בית הכרם שאו משאת, כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול”. הנביא קורא לתושביה להדליק את המשואות, מדורות אש, ולהזעיק את התושבים לקרב על ההר הגבוה החולש על פני עין כרם, הנקרא בימינו הר אורה. בתקופה מאוחרת יותר, בימי נחמיה, השתתפו תושבי בית הכרם בבניין ירושלים. נחמיה מספר: “ואת שער האשפות החזיק… שר פלך בית הכרם, הוא יבננו ויעמיד דלתותיו, מנעוליו ובריחיו”.

במאורעות 1929 השתתפו תושבי עין כרם הערבים בתקיפת השכונות היהודיות – בית וגן ובית הכרם בירושלים. בשנים 1936-1939 היוותה עין כרם מרכז פעילות של הכוחות שבפיקוד עבד אל קאדר אל חוסייני. לאחר קרבות קשים במלחמת העצמאות, נכבשה עין כרם בידי כוחות צה”ל ב-14 יולי 1948 ורוב תושביה הערבים נמלטו מהמקום כשבמקומם התיישבו עולים חדשים.

בשנת 1949 פותחת רחל ינאית בן צבי כפר נוער לטיפול בילדים ניצולי שואה, שנועד להכשיר צעירים וצעירות לעבודת אדמה. חברי הכפר התנסו בעבודות פיתוח וגידול במורדות בקעת עין כרם, שלמרגלות המעיין. בחלוף השנים הפך כפר הנוער לבית ספר חקלאי, ולימים אף העתיק את מקומו לאזור בית זית שלמרגלות עין כרם.

בשנת 1956 החלה בניית בית החולים הדסה עין כרם ובשנת 1961 בעת פתיחתו עמדו בו על תילם בניין בית החולים כולל אגף האשפוז המרכזי, בניין מחלקת היולדות, בניין בית הספר לסיעוד ובניין בית הספר לרפואה. מבנים אלו נבנו במתכונת שהייתה אופנתית בשנות ה-50 – “מבני מסגרת” (שלד בטון עם קירות מילוי מאבנים אדומות ולבנות ואלמנטים טרומיים מסוגננים יצוקים מבטון).

כנסיית הולדת יוחנן – ניכרת במגדלה הגבוה. בנויה במקום הולדתו של יוחנן המטביל. במנזר, הבנוי לצד הכנסייה, מתגוררים נזירים פרנציסקאנים אחדים. הכנסייה הושלמה בשנת 1920. באולם התפילה מערה קטנה, שלפי המסורת נולד בה יוחנן. מדרגות אחדות יורדות אליה. מתחת לבניין המנזר והכנסייה נגלו שרידים קדומים וגם קטע מרצפת פסיפס, ובה משובצת כתובת יוונים: ‘הו אתם הקדושים לאלוהים’. החפירות חשפו בית בד קדום, פסל של אפרודיטי – ונוס הרומאית אשר שמור במוזיאון רוקפלר בירושלים. בשנת 1674, בימי שלטון הטורקים, באו לראשונה נזירים פרנציסקאנים לבנות את כנסיית יוחנן, בתרומה של מלכי ספרד, ולפיכך ראש המנזר הוא תמיד ספרדי.

כנסיית הביקור – בנויה לרגלי ההר הצופה על פני הבקעה. נמצא בידי פרנציסקאנים. בנויה, לפי המסורת, במקום בית הקיץ של משפחת יוחנן המטביל אליו באה לביקור מרים אם ישו, ומכן שמה. בחזית הכנסייה למעלה משובצת מוזאיקה מגוונת המראה את מרים רוכבת על חמור בדרכה מנצרת אל ‘עיר יהודה’, היא עין כרם, לפי המסורת הנוצרית. בכנסיית הביקור שתי קומות. בקירות הקומה התחתונה תקועות אבני גזית קדומות. על הקירות מבפנים מצוירות תמונות המציגות את ביקורה של מרים, זכריה הכוהן בבית המקדש, וחיילים רומאים רודפים אחר האמהות והתינוקות.

מנזר הרוסים (מוסקוביה) – מכנסיית הביקור ומעלה על ההר, משתרע איזור שנרכש המאה ה-19 על ידי הרוסים, עד הכביש אל קריית הדסה הקרובה. נקרא בשם הערבי ‘אלמוסקוביה’, מהמילה ‘מוסקוב’ – רוסים, על שמה של מוסקבה בירתם. הרוסים השתכנו בעין כרם לראשונה בשנת 1871. בירכתי איזור הרוסים למעלה – מגדל צופים, בצד הכביש אל הדסה, 744 מטר מעל פני הים. בניין הכנסייה הושלם בשנת 2010.

תכניות המתאר

כיום מהווה עין כרם אתר תיירות, ומגיעים אליה מעל מיליון מבקרים בשנה מהארץ ומחו”ל. במקום בתי קפה, מסעדות ובתי הארחה. אולם בשנים האחרונות נאבקים הגופים הירוקים ותושבי השכונה נגד תכניות בנייה בעין כרם שעשויות לפגוע באופייה הכפרי והשקט של עין כרם.

תכניות המתאר התקפות במקום קבעו את עין כרם כטעון שימור (בין היתר “מכלול עירוני לשימור” בתמ”א 35) וחלק גדול מסביבתו כגן לאומי. יחס מוסדות התכנון ועיריית ירושלים במשך השנים האחרונות לעין כרם וסביבתה כאל נכסים נדל”נים, שהביא לאישורם של תכניות במהלכי תכנון נקודתיים, היו מנותקים מההקשר הכולל. פעילות זו גרמה נזק הרסני לחלקים מעין כרם וסביבתה.

על עיריית ירושלים לקדם ולהשלים בהקדם תכנית מתאר כוללת לאגן, שאינה מפרידה בין עין כרם לסביבתה. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, החברה להגנת הטבע ותושבי המקום מחויבים לפעול בכל דרך אפשרית להבטחת שימורם של ערכי עין כרם למען הדורות הבאים.