תהליך לשילוב השימור בפיתוח הכלכלי והניהול העירוני

מרבית אתרי השימור בארץ נמצאים בתחומן המוניציפאלי של הרשויות המקומיות (העירוניות והכפריות) אך פיתוחם וניהולם נתונים בדרך כלל בידי גופים החיצוניים לרשות (המועצה לשימור אתרים, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועוד). ניתוקם של אתרי השימור מבחינה תכנונית וניהולית מתהליכי הפיתוח המקומי מקטינה את יעילות ההשקעה ברמה הלאומית והמקומית ומעמידה אותם לא פעם בסכנת הזנחה והיעדר ניצול הזדמנויות למיצוי הפיתוח הכלכלי-מקומי וכמקור להזדהות קהילתית-מקומית.

על רקע זה נדרש להעלות את תהליך פיתוח וניהול השימור על שולחנן של הרשויות המקומיות ולהפוך אותן לגורם  האחראי ו/או השותף האסטרטגי לתהליך כולו לאורך זמן, וזאת מבלי להמעיט בחשיבות חלקם של אותם גופים ובעלי עניין חיצוניים השותפים בהליך השימור. הקושי לשתף את הרשויות המקומיות חמור במיוחד בקרב הרשויות הממוקמות בפריפריה המתקשות גם כך לקדם את הפיתוח המקומי ואת הכלכלה המוניציפאלית.

שימור מבנים ואתרים בעלי ערך ארכיטקטוני, היסטורי ותרבותי הינו הליך שמטרתו, בין היתר, לשמר את נכסי העבר החומריים והרוחניים למען הדורות הבאים. הניסיון להשיג מטרה זו יוצר תהליך עבודה מורכב המתייחס לסוגיות תכנוניות, חברתיות וכלכליות, שהן מעל ומעבר לביטוי ויזואלי, עיצובי וארכיטקטוני של מרקם יישובי או מבנה בודד בלבד.

הכרה זו מכתיבה התייחסות ודרך פעולה למרקם היישובי ולשותפות אסטרטגית של המנהיגות המקומית והקהילה החיה בו. הן המרקם והן המבנה הבודד לשימור מהווים חלק מסביבה יישובית פיסית, תרבותית והיסטורית, ולפיכך שיקומם ושימורם לאורך זמן צריך לכלול מספר היבטים משולבים ומתואמים בין אנשי מקצוע מדיספלינות שונות:

* היבט מקצועי אדריכלי, עיצובי והנדסי שנועד לטפל במבנה תוך עמידה בתקנים ובתהליכי עבודה מוסכמים של הפרקטיקה המקובלת בשימור.

* היבט אסטרטגי של השתלבות במרקם היישובי הפיסי והניהולי. מבחינה פיסית מדובר במתן מענה להשלכות של השימור בראייה יישובית תוך השתלבות במרחב המגורים והשטחים הציבוריים, הכשרת תשתיות ונגישות. בהיבט הניהולי נדרשת עמידה בדרישות הניהול של המתחם לשימור עצמו, בצד מענה על חוקי העזר המקומיים ונוהלים מוסכמים של המערכת היישובית הארגונית והקהילתית.

* היבט תחזוקה, תפעול שוטף וניטור לאורך זמן למען שימור הולם ובר קיימא מעבר לפעולת השימור הראשונית.

תהליכים מורכבים אלו חייבים להיות מנוהלים במשולב בין התהליכים עצמם ובין השותפים לתהליך השימור, בגישה של פיתוח אסטרטגי מקומי, על מנת לעמוד, מחד, בדרישות המקצועיות של תהליך השימור, ומאידך בדרישות המקצועיות של המערכת היישובית-קהילתית. בנוסף, על מנת להבטיח שימור בר קיימא, נדרש לפעול על ציר זמן מתמשך וארוך שנים, שאינו מסתיים בהתערבות חד פעמית.

התהליך כולל זיהוי אתרי שימור במרחב המוניציפלי ובניית מערכת תיעדוף בין האתרים, זיהוי והגדרת בעלי העניין השונים, תיאום עם בעלי עניין כולל זיהוי קונפליקטים אפשריים וניהולם, הבניית תהליכי תכנון, פיתוח פיסי וכלכלי מקומי ושילובם במרקם העירוני. כל זאת, בצד גיבוש כלים ומנגנונים לניהול ומימוש התוכניות והפרויקטים בהתאמה למדיניות, לאינטרסים ולצרכים של ההנהגה המקומית והתושבים המתגוררים ברשות ובשותפות עם בעלי העניין הנוספים.