מוזיאון קו התפר - מוזיאון להידברות, הבנה ודו קיום

מוזיאון קו התפר, או בשמו הקודם בית (עמדת) תורג’מן, נמצא ברחוב חיל הנדסה 4, יושב על כביש מספר 1 (התפר) שמעברו האחד מערב העיר ומהעבר השני מזרח העיר, בסמוך לשער מנדלבאום. המבנה הינו אחד מהמבנים המפוארים שנבנו בצפון העיר בשנות ה-30 (1932) על ידי האדריכל אנתוני ברמקי (1972-1894), שתכנן מבנים רבים בארץ ישראל ברמלה, עזה, יפו, רמאללה – עבור מוסדות ותושבים אמידים ערבים. הבית נבנה על קרקע השייכת לחסן תורג’מן, ומכאן שמו. שבנייתו הנאה וממדיו המרשימים מעידים על פארו של הבניין בימים עברו. 

במלחמת העצמאות נטשוהו דייריו הערבים והוא נתפס על ידי “ההגנה” והוסב לעמדה ומוצב קדמי להגנת ירושלים ממזרח ואבטחת שער מנדלבאום עד למלחמת ששת הימים. במסגרת תכנית מתאר ת.מ.א 21, הוכרז המבנה כ”אתר מלחמת העצמאות”. מטרת הקמת מוזיאון קו התפר לטפח, באמצעות חוויות חזותיות ערכים של התחשבות, סובלנות ופתיחות לאחר.

ביוזמת הקרן לירושלים, משפחת פון-הולצברינק מגרמניה והאוצר הראשי והמנהל האומנותי רפי אתגר – הוקם מוזיאון בשנת 1983. הקמת המוזיאון מהווה ניסיון מוזיאלי ראשון מסוגו בארץ לנושאי הידברות, הבנה וקיום יחד. תצוגת המוזיאון בוחנת דרכים שונות לקיום הידברות בין קבוצות וקיטובים בחברה, ליצירת הבנה ותנאים לחיים בדו-קיום בין אוכלוסיות שונות בארץ ובעולם.
המוזיאון ממחיש בדרך אמנותית מסרים של כיבוד האחר והשונה, כיבוד האדם וחירותו, תרבות הדיון וביטול האלימות כאופציה לפתרון סכסוכים חברתיים, מדיניים, דתיים, עדתיים ואתניים. ארגונים ישראליים ובינלאומיים העוסקים בחינוך לסובלנות ודו-קיום מוצאים במוזיאון במה לקיום סמינרים וסימפוזיונים בעלי ערך אקדמי וחינוכי.

התצוגה במוזיאון תוכננה כמסלול של תחנות עתירות מולטימדיה המהוות כלי הדרכתי לקבוצות וגם למבקר הבודד במסלול תנועתו. בית תורג’מן עצמו מוצג כסמל לאותם קווי תפר – מוסד שעומד על הגבול.

מבנה המוזיאון: הבניין חולק לחללים קטנים שהמבקר משוטט ביניהם ועוצר בתחנות המיצגים השונות. המבואה בנויה משלושה מיצגים שמשדרים את עירוב התרבויות והטיפוסים שבעיר בסגנון קולאז’ קלאסי, שמנסה דרך הדבקה של אלמנטים שונים ליצור אמירה.

תחנה ראשונה: מסך ענק מחולק לשלושה מקטעים שמציף את הצופה ברצף מראות מהווי ירושלים הססגוני. שקופיות יהודי אדוק, נערה חשופת פופיק, מוכר בייגלה ותיירת אמריקאית. לקול המואזין וצלצולי כנסייה, מנסות להעביר את תחושת הססגוניות המאפיינת את רחובות העיר.

תחנה שנייה: ערמת מסכי טלוויזיה שמריצה אוסף שקופיות של טיפוסים שונים הממלאים את רחובות העיר. כמו כן מוקרנים קטעי אלימות הקשורים בעיקר להפגנות ואירועים המוניים. הקטעים המוקרנים הם אוסף חדשותי של הפגנות, אירועים מהאינתיפאדה, רצח רבין, פיגועים וכדומה. 

תחנה שלישית: מעין קיר בטון שבו חלונות הצצה קטנים אל השכן האחר מהצד השני של הגבול, או בשפה אחרת: “בוא נציץ ממאה שערים לראות מה קורה במועדונים של תלפיות”. בקצה המסלול מחכות שלוש אטרקציות. הראשונה היא ‘קיר הפרצופים’ – בתוך קיר מעוצב מוקמו 12 עמדות צפייה אישיות שמקרינות את האני מאמין של אישים שונים במגוון דעות והשקפות עולם. הצופה מקבל את הנאמר כחומר גלם ללא סינון, ועליו לקבוע עמדה לגביהם. במרתף מוצג סרט אנימציה גאוני של היוצר הצ’כי יאן שוונקמייר ושמו “ניגודים והשלמה”. בקומת הגג תצפית על קיר בטון של עמדת התצפית הישנה של צה”ל עליו רשומות כתובות גרפיטי של החיילים ששירתו כאן בשנות ה-50. באמצעות מחשב מתוחכם יכול המבקר להוסיף גרפיטי ככל העולה על דעתו וזו מוצגת על הקיר בזמן אמת.

במוזיאון יש עוד כמה עמדות, כמו מחשב שאלות ותשובות אינטראקטיבי, קיר מרוצף באריחי קרמיקה שאפיינו את השילוט הגזעני בארה”ב ובדרום אפריקה, תצוגת צילומים וחדר דיונים. מאז הקמתו של המוזיאון מבקרים בו בשנה מעל 12,000 אנשים, כולל קבוצות רבות של צוערים, שוטרים וחיילים. במג”ב מחייבים כל שוטר (חייל) להשתתף בסיור במקום כחלק מהכשרתו. משך הביקור במוזיאון כשעה וחצי. לקבוצות הסיור מלווה במדריך וליחידים במדריך אלקטרוני. המוזיאון פתוח בימים א’-ה’ בין השעות 9:00-17:00. סגור בסופי שבוע ובחגים.