חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

בניין בית שעון השמש

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018

בניין בית שעון השמש נמצא ברחוב יפו 92 הסמוך לשוק מחנה יהודה. הבית בן ארבע קומות ובחזיתו הכתובת "בית כנסת זהרי חמה". המרים עיניו אל הקומה העליונה יבחין בשעון שמש ענק, המהווה אטרקציה לתושבי ירושלים מאז הקמתו בתחילת המאה ה-20 בידי החייט שמואל לוי, עולה מארה"ב. 

בית שעון השמש היה נקודת ציון ומשיכה לתושבי ירושלים, שלא היו רגילים לבניין גבוה כל כך. להתפעלותם ניתן ביטוי בכתב העת "השקפה": "ובירושלים ששון ושמחה ליהודים, כי עוד מוסד אחד נכבד נוסף לנו הראשונים. ברחוב יפו, באחד המקומות היותר גבוהים אשר סביב העיר, בית חדש נבנה ובגובהו הוא מתנוסס על פני כל העיר. וכבר עומדות שלוש קומות בנויות אבן וממעל להן שתי עליות עשויות עץ, ועוד יד הבונים נטויה להגביהו…". המיוחד בבית זה הם השעונים המיוחדים הקבועים בחזיתו, ובראשם שעון שמש שקוטרו כחמישה מטרים.

המייסד והבונה של הבית היה ר' שמואל לוי, יהודי ממוצא רוסי שעלה לירושלים מארצות הברית וגר תחילה בנחלת שבעה, בעיר העתיקה ובמאה שערים. ר' שמואל לוי ראה את מצוקת העולים לירושלים והחליט להקים למענם בית כנסת אורחים, בו יכלו העולים להתאכסן ולהתכלכל עם הגיעם לירושלים. ר' שמואל לוי תרם למפעל זה מכספו, וערך מגבית לאיסוף תרומות בארה"ב. בכסף זה קנה בשנת 1905 דירה בשכונת מחנה יהודה, ובין השנים 1905-1908 בנה עליה עוד שלוש קומות ועליהן קומה חמישית שהייתה עליית עץ צרה. שתי הקומות הראשונות שימשו את בית הכנסת אורחים בשם "תפארת ציון וירושלים" שהיה בו מקום ל-50 איש, בקומה השלישית היו חדרי הנהלה ועוד חדרי שינה, ובקומה הרביעית היה בית המדרש "זהרי חמה" ששימש גם כבית כנסת, והתפללו בו בכל יום עם הנץ החמה כמנהג ותיקין. בראש הקומה החמישית מקווה והיה תלוי שלט "בן פורת יוסף". בחזית הקומה הרביעית היה קבוע שלט "בית הכנסת זהרי חמה למתפללים כותיקין, נוסד במחנה יהודה בירושלים תרס"ח". בחזית הקומה השלישית היה שלט בעברית ובאנגלית: "שמואל לעווי חייט מאמריקה".

ייחודו של בית שעון השמש הינה מערכת השעונים שלו, ובראשם שעון שמש גדול, שעל פיו כיוונו תושבי ירושלים את שעות התפילה. על פי המסורת היהודית קובעים את מועדי היום לפי הזריחה והשקיעה של השמש. היום מתחיל עם ערב, זמן התפילה וכניסת השבת והמועדים נקבעים לפי שעת השקיעה. עד להתקנת שעון השמש, נהגו תושבי ירושלים לעלות לראש הר הזיתים כדי לקבוע את המועד המדויק של זריחת החמה ואל רכסי בית וגן כדי לקבוע את שקיעתה. כדי להקל עליהם החליט שמואל לוי לבנות עבורם שעון שמש. המשימה הוטלה על המומחה היחיד בארץ ישראל לשעוני שמש, האמן ר' משה שפירא, חניך ישיבת "מאה שערים", שלמד את יסודות האסטרונומיה בכוחו בלבד בעזרת ספרו של הגאון מוילנא "ספר התכונה וההנדסה". ר' משה שפירא, בעזרת בנו של שמואל, ר' משה אליהו לוי ונתנאל תפילינסקי, בנה מערכת גדולה של שעון שמש על קשת הפוכה, שבמרכזו מוט המטיל את צלו על הספרות המורות את השעה. השעון פועל על פי הזמן הירושלמי, בניגוד לשאר השעונים דאז שפעלו על פי הזמן של שעון קהיר. מעל לשעון השמש התקין ר' משה שפירא עוד שני שעונים רגילים לימי החורף, בהם השמש נסתרת. השעון השמאלי – שעון רגיל אירופי, והשעון הימני – שעון ערבית. השעה 6:00 בבוקר האירופית היא 12:00 בצהריים לפי הערבית.
 

כשנתגלע סכסוך חריף בין אנשי דת מוסלמיים לגבי המועד המדויק של תפילת הצהריים שלהם במסגדי הר הבית, הציע השיח' אבו נימר אפנדי להתקין שעון שמש, דוגמת זה שבמחנה יהודה על גבי הקשתות המוליכות לכיפת הסלע. הוא קיווה שהשעה "אותה יקבע אללה" תביא קץ לסכסוך, והשלום ישוב לשכון בין חכמי דתו. פנו המוסלמים לר' משה שפירא בהצעה מפתה להתקין שעון שמש על הר הבית תמורת 10,000 נפוליוני זהב (סכום עתק בימים ההם). "איך אני", תהה שפירא, "יהודי בן יהודי, אציג את כף רגלי על המקום המקודש לנו ביותר?! והרי עונש כרת מצפה ליהודי שיעשה כן!". העלו המוסלמים את הצעתם הכספית עוד ועוד, עד שהגיעו ל-30,000 מטבעות זהב, "וגם נישא אותך על כפיים, כך שלא תצטרך לדרוך על ההר", הבטיחו לו. שפירא ניסה לשכנעם לפנות למישהו אחר. "יש רבים וטובים ממני", אמר להם,,"ולמה לכם להוציא סכום כה גבוה בשביל שעון שמש אחד?" בסופו של דבר הוחלט לתת לשפירא "זמן לחשוב". שיח' אבו נימר לא חסך בדברי איומים, ואף ניסה לשכנעו כי באופן זה "יקדם שפירא את השלום בין הישמעאלים וישראל". האיום כי יירצח אם לא ימלא את בקשת המוסלמים הגיע עוד באותו שבוע. שפירא מיהר אל הרב יוסף חיים זוננפלד כדי לטכס עצה ולהתחנן לעזרה. בעצת הרב "נעלם" שפירא. הוא העתיק את מקום מגוריו לפתח תקווה וחי שם בחשאי עד הגיעו לשיבה. מספרים, שלא ראה עוד את ירושלים עד יום מותו. בסך הכל הותקנו בידי האמן ר' משה שפירא חמישה שעונים שונים.

בשנת 1929 ניזוק הבניין ברעידת אדמה, ובשנת 1940 נשרפה הקומה החמישית, בעקבות שריפה שגרם קצר חשמלי. בשריפה נפגע גם בית הכנסת. יצחק שפירא, בספרו "ירושלים מחוץ לחומה" שיצא לאור בשנת 1948, מספר על הבית כך: "בו מוצאים מקום לינה חינם או בתשלום פעוט כל שצריך. יד חמה ומקרבת פשוטה לאורח הגלמוד ומכניסתו לתוך אווירה יהודית חמה. פנקס הרשימות של האורחים מארצות שונות מראה מין קיבוץ גלויות בזעיר אנפין. בקומה הרביעית נמצא בית הכנסת בשם "זהרי חמה", כי בו מתפללים עם הנץ החמה, כמאמר חז"ל והוותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה" (ברכות ט').

 
מעניין הוא שעון השמש, הקבוע בחוץ בקיר של הקומה הרביעית. אחרי הדליקה שפרצה בו בשנת תש"א, טרם מצא בית הכנסת את תיקונו ועודנו עומד בחורבנו. בשנת 1980 שופצה חזית הבניין על ידי העירייה ובשיתוף עם קרן ירושלים, שוחזרו השעונים והשלטים, והבניין הוכנס לרשימת המבנים לשימור בירושלים.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא