חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בעגלת הקניות.

מאמרים

המושבה הגרמנית בירושלים

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018

בימים אלו אישרה עיריית ירושלים תכנית מגורים יוקרתית, שבו קיבל יזם אישור לפרק ולהרכיב בית לשימור מלא ברחוב כרמיה 8 (בית קובנר הטפלרי), כולל הגבהה של 1.6 מטרים – בניגוד לתכנית המתאר לשימור שכונת המושבה הגרמנית.

המושבה הגרמנית נוסדה בחלק המערבי של אזור "אל בקעה" המישורי בדרום העיר (בקעה התחתית). האדמות נרכשו מתושבי הכפר בית צפפא בשנת 1872 על ידי מתיאוס פרנק הטמפלרי, עבור חותנו שנפטר בדרכו לירושלים. אנשי הקהילה הטמפלרית שישבו בבתים שכורים בעיר העתיקה, נחלצו לעזרתו ורכשו ממנו את הקרקע כדי לייסד בירושלים מושבה חדשה, ולהקים את המרכז הרוחני של התנועה. הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה, משם הגיעו מתיישביה הטמפלרים שהיו חברי כת דתית שמרדה בכנסיה הפרוטסטנטית. הם הקימו לעצמם מועצה דתית שניהלה את ענייני הדת, ויצרו תפילות משלהם. אחרי שהתגבשו, החליטו לעלות לארץ הקודש ולהקים את מרכזם בירושלים. לשכונתם הם בחרו בשם המקראי "רפאים".

הבנייה נעשתה בחומרים מקומיים. כך, שלא כבכפר גרמני אופייני, בתי המושבה הגרמנית נבנו מאבן ירושלמית ולא מעץ ומלבנים. מרבית הבניינים הם בני שתי קומות או בתים חד-קומתיים ובעלי גגות רעפים. שלד הרחובות הושתת על שני רחובות ראשיים – דרך עמק רפאים במערב ודרך בית לחם במזרח. שני הרחובות נפגשים בקודקוד אחד וביניהם נמתחת רשת רחובות הניצבים זה לזה. הבתים בנויים לאורך הרחובות על חלקות שרובן בצורת מלבן, בשטח של כדונם אחד. מבני הציבור תוכננו במרוכז בקודקוד השכונה.

בשנת 1882 נבנה בית העם ששימש לצרכי חברה וכבית תפילה וכן שני בתי הספר – הליצאום הישן בשנת 1878 והליצאום החדש בשנת 1882. בשוליים הדרומיים נבנה בשנת 1894 מנזר קתולי ובשנת 1878 בית הקברות. רוב הבתים הראשונים נבנו לאורך רחוב עמק רפאים בהדרגה לכיוון דרום. רובם חד-משפחתיים ומכילים את הפונקציות הנחוצות למשק חקלאי (מחסנים, מתבנים, וכדומה). 

המתיישבים הגרמנים במושבה היו חלוצי המודרניזציה ובעלי מקצועות יצרניים כמו נפחים, מסגרים, בנאים, אופים, גננים, מהנדסים ואדריכלים. הייחודיות הארכיטקטונית של המושבה הגרמנית הינה פועל יוצא של המרקם הכפרי – פסטורלי שבו רחובות צרים, גדרות אבן, עצי אורן וגגות רעפים. הקשר החזק שלהם עם המקרא בא לידי ביטוי בחריטת פסוקים מהתנ"ך על משקופי הבתים. עם בניית תחנת הרכבת בסמוך למושבה בשנת 1892, הביא הדבר להתפתחות ולשגשוג כלכלי. האזור הפך למוקד משיכה עבור משפחות מוסלמיות ויזמים ערבים אמידים שבנו בתים במושבה הגרמנית, בעיקר בחלק שמדרום לבתי בני הקהילה הטמפלרית. כך נוספו למושבה בתי מידות מפוארים בסגנון ערבי.

כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם בירושלים בשנת 1898, התגוררו במושבה כ-400 נפש. הביקור הביא לחידוש קשרי בני הדור השני עם המולדת בגרמניה. לפני מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, התגוררו במושבה כ-600 נפש. עם כיבושה של ירושלים על ידי הבריטים בשנת 1917, ולאחר סיום מלחמת העולם, פונו רוב המתיישבים הגרמנים, שהיו נתיני אויב, ובמקומם התיישבו פקידים ועובדים בריטים. בשנת 1921 חזרו חלק מהמתיישבים הגרמנים ואופי השכונה נקבע כמרכז מגורים מעורב. ברחוב לויד ג'ורג' נבנה קולנוע אוריינט, לימים סמדר. המושבה התפתחה לכוון דרום ומערב לאזור המגורים של משפחות ערביות המגורים בגבול השטח הבנוי של בקעה תחתית וקטמון. בתקופת המנדט נוצרה רציפות של שטח בנוי מהמושבה הגרמנית ועד למושבה היוונית.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה לא היססו הטמפלרים להצהיר על נאמנותם לגרמניה הנאצית. דגל צלב הקרס הונף בחלק מבתי המושבה, הוקם סניף מקומי של המפלגה הנאצית ותנועת הנוער שלה וחלק מבני המושבה הצטרפו לצבא הגרמני. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, ריכזו שלטונות המנדט את הטמפלרים, שהוגדרו כאזרחי אויב, בווילהלמה ובבית לחם הגלילית אשר הפכו למחנות הסגר. בשנת 1944, מתוך טענה כי הם מהווים גיס חמישי, גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה ומקצתם הוחזרו לגרמניה.
ב-17 באפריל 1948 כבשו כוחות ה"הגנה" את המושבות ולדהיים ובית לחם הגלילית. אחרוני המתיישבים שנותרו במושבות הטמפלרים נאספו וגורשו מהארץ, תחילה לקפריסין ואחר כך הצטרפו לקרוביהם באוסטרליה. עם קום המדינה בשנת 1948 נכסי המקרקעין במושבה עברו לידי מדינת ישראל, בניהול מנהל מקרקעי ישראל. בשנת 1955 שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54 מיליון מרק (11 מיליון דולר) כפיצויים בגין אדמותיהם ונכסיהם, שקוזז מסכום השילומים מגרמניה. היום מגיעים צאצאי הטמפלרים לביקורים בארץ כדי לפקוד את קברי אבותיהם שבבתי העלמין של הטמפלרים.
בשנות ה-60 וה-70 נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים, שלא הוסיפו חן רב למושבה. עם התפתחות מודעות השימור בארץ ובירושלים בפרט, אושרה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1978 תכנית מס' 2154 לשימור השכונה, היום נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי: בניה נמוכה, גגות רעפים, חלונות מקושתים, דגש על חצרות וגינון וכדומה. כך נשמר אופייה המיוחד, כמעין כפר מרכז אירופאי בלב ירושלים, בו שזורים אלמנטים מקומיים.
בשכונת המושבה הגרמנית נותרו כ–50 מבנים טמפלרים – שמורה ארכיטקטונית בסגנון כפרי עם רחובות צדיים צרים ופסטורליים, בתים בני קומה אחת או שתיים בעלי גגות רעפים וגדרות אבן סביבם, תריסי עץ ירוקים, עצי אורן וברוש, גינות ירק ונוי ומרפסות. 

 
בעשור האחרון נפתחו ברחוב עמק רפאים מסעדות רבות, פיצריות, מעדניות, בוטיקים ובתי קפה רבים הפתוחים עד השעות הקטנות של הלילה. "שנקין של ירושלים", כך מכונה הרחוב, שצעירים ומבוגרים אוהבים לטייל לאורכו. במהלך אינתיפאדת אל-אקצה שימשו לא אחת בתי הקפה של המושבה הגרמנית יעד לניסיונות פיגועי התאבדות, ולצערנו ב-9 בספטמבר 2003 נכנס מחבל מתאבד לבית הקפה "הלל" בעמק רפאים בירושלים ופוצץ את עצמו. שבעה בני אדם נהרגו ועוד כ-60 נפצעו. בהרוגים היו מנהל חדר המיון בבית החולים שערי צדק בירושלים, ד"ר דוד אפלבוים ובתו נאווה, שעמדה להתחתן יום למחרת. 

למרות האסון, נותר האזור אחד התוססים והאטרקטיביים לבילוי בעיר. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל רואה בשימור השכונה דוגמא טובה לשילוב שימור ופיתוח שמסייע מבחינה תיירותית-כלכלית לעיר ירושלים הפנימית ועל כך החשיבות הרבה בשמירה על הקיים.

הישארו מעודכנים

מאמרים ועדכונים אחרונים

נגישות

  • גודל פונטים

מקרא נגישות

לתאימות מלאה יש להשתמש בדפדפנים כרום ופיירפוקס
למעבר בין אלמנטים בדף לחץ על מקש ה - Tab, לחזרה אחורה לחץ על צרוף המקשים - Shift + Tab

בכלי נגישות זה ניתן לבצע מספר דברים

  • - להחליף צבעוניות של האתר במחלקת הצבעוניות
  • - להגדיל ולהקטין פונטים ללא שבירות עיצוביות
  • - להדגיש כותרות ולינקים בקו מתאר תחתון
  • - ניתן גם לעבוד מקלדת בלבד ולגלוש באתר
  • - ניתן להפעיל מסמך ללא עיצוב כלל
  • - ניתן לאפס הכול לברירת המחדל

ניתן להגיע למקומות עיקריים בקלות ע"י צירופי המקשים הנ"ל

  • ESC מאפס את האינדקס של המסמך ומציב אותו בתפריט ניווט מהיר
  • ALT + i – כיבוי והדלקת מידע זה
  • ALT + m – מעבר מהיר לתפריט הנגישות
  • ALT + s – מעבר לתפריט ניווט מהיר
  • ALT + 1 – חזרה לדף הבית
  • ALT + 2 – מעבר לתפריט הראשי
  • ALT + 3 – מעבר לתוכן המרכזי בעמוד
  • ALT + 4 – מעבר לחיפוש כללי
  • ALT + 5 – מעבר לדף יצירת קשר

במידה ועוברים בין דפים באתר המידע לגבי הבחירות שביצענו נשמר וממשיך עם הגולש אל הדף הבא