חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בסל הקניות.

מאמרים

בית הספר למל

  • 02.01.2018
  • |
  • איציק שוויקי - מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • |
02.01.2018

הבית עם שעון האותיות, “בית ספר להאציל לבית למל”, נמצא ברחוב ישעיהו פינת רחוב דוד ילין, במרכזה של שכונת זכרון משה מול קולנוע אדיסון לשעבר. בית הספר “למל”  מילא תפקיד חשוב בחינוכם של דורות רבים של ילדים והטביע את חותמו על אופי מערכת החינוך בירושלים. בניין בית הספר נחנך בשנת 1903. באותם ימים עמד בודד בראש גבעה בין רחוב מאה שערים לרחוב הנביאים. בחגיגת הפתיחה נטלו חלק רבים מיקירי ירושלים וקונסולים זרים.

בית הספר נחשב עממי ובעל שיטות לימוד מודרניות המעניק השכלה רב גונית לתלמידים הן בתחומי היהדות, והן בהוראת השפות, המלאכות, האמנות וההתעמלות. בשנת 1904 הוקם סמוך לבניין בית הספר בית מדרש למורים וגננות. בית הספר “למל” היה אחד ממוסדות חברת “עזרה” בארץ (“חברת העזרה ליהודי גרמניה”) ובשל כך שפת ההוראה העיקרית הייתה גרמנית. הודות לרמתו הגבוהה הגיעו אליו תלמידים רבים, מכל רחבי הארץ ומספרם הגיע ל-400 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

בית הספר “למל” עבר תהפוכות רבות. ראשיתו של המוסד הייתה ברובע היהודי, בשנת 1855. עליזה לבית למל ייסדה בווינה קרן לזכר אביה האציל שמעון פון למל, שזכה לתואר אצולה אוסטרי והיה ממנהיגי יהדות אוסטריה. את בית הספר בירושלים ייסדה בתו לזכרו. הרבנים הפרושים האשכנזים החרימו את בית הספר בשל היותו מוסד מודרני המלמד לימודי כפירה וחילול הקודש שפעל בחסות הקונסול האוסטרי. לעומתם בני העדה הספרדית שלחו את ילדיהם לבית ספר, כאשר ה”ראשון לציון” נתן את חסותו ותמך בחינוך בני הנוער במוסד. 

בשנת 1887 נתמנה אפרים כהן רייס, שהיה חסיד נלהב של השפה הגרמנית, למנהל בית הספר והנהיג בו תכנית לימודים גרמנית מתקדמת (תוך שמירה על ערכי היהדות). הוא הצליח להשיג מחברת יק”א “Jewish Colonization Association” (חברה להתיישבות יהודית) את הכסף לבניין בית הספר מחוץ לחומות העיר העתיקה. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הגרמני תיאודור סנדלר שתכנן גם את בית החולים שערי צדק ובית החולים הגרמני ברחוב הנביאים. תוך כדי הבנייה מת תיאודור סנדלר, ובנו בנימין המשיך את תכנון הבניין במקומו. ניהול עבודת ההקמה נמסר לידי הקבלן והבנאי הירושלמי ר’ יעקב מן. כשבעלי המקצוע בענף הבנייה היו ברובם יהודים.

הבניין מעוצב בסגנון ניאו קלאסי אירופי בשילוב יסודות מזרחיים. חזית הכניסה הראשית בעלת אלמנטים סימטריים. אבן הראשה בכניסה הראשית מראה עץ דקל ובאר מים על רקע של ישוב ארץ ישראלי קדום בעל מבנה כיפתי וברקע צריח מסגד. מעליה כתובת ובה חרוטה הכתובת בעברית ובגרמנית “בית ספר להאציל לבית למל”. מעליה חלון עגול בו קבוע מגן דוד, בראש הבניין ממוקם שעון ובו אותיות עבריות, ומעליו אבן ראשה שבה חקוק מוטיב קישוטי בצורת מניפת דקל.

בשנת 1914 התחוללה בבית הספר “מלחמת השפות”, בין המורים הוותיקים דוברי גרמנית לתלמידים ולמורים הצעירים שחפצו בעליונותה של השפה העברית. המנהל אפרים כהן רייס, שהיה חסיד הגרמנית ויצג את חברת “עזרה” (שהתנגדה להשלטת העברית), עזב את הארץ לגרמניה בשנת 1917. מבנה בית הספר עבר לרשות ההסתדרות הציונית ובראש הסמינר למורים עמד דוד ילין. למנהל “למל” התמנה ישעיהו פרס, שהיה מחנך דגול וחוקר ארץ ישראל, וניהל את בית הספר משך 40 שנה. בתקופתו המשיך בית הספר, למרות שהפך לבית ספר לבנות, להיות מוקד ללאומיות העברית: בחצרו המרווחת נהגו להתכנס תלמידי בתי הספר בירושלים ובחגיגות ט”ו בשבט יצאו לנטיעות ולטיולים ברחבי הארץ. בחצר נבנה מרכז ספורט שנקרא “אולם הגבורות” (לימים המגרש הכדור סל של מכבי ירושלים).

מימי קום המדינה ועד שנת 1980 המשיך לפעול בית הספר “למל” ברציפות, אך בהדרגה ירדה רמתו ועמו דעכה גם שכונת זכרון משה, אשר בעת הקמתה בשנת 1906 נחשבה לשכונה היוקרתית והמודרנית ביותר ומרכז למשכילי ירושלים. בשנת 1980 הפך בית הספר “למל” למוסד לחינוך מיוחד ובשנת 1995 הועבר על ידי עיריית ירושלים לישיבת חסידי רוז’יין. 

בית הספר “למל” והסמינר למורים לצדו היו מעוז להפצת העברית והיה מעורב “במלחמת השפות” בארץ ישראל. האירוניה שהיום בוקעים מבית הספר מדרש החרדי קולות ביידיש. חרף שנות הזנחה רבות, הבניין השתמר בצורה טובה. אולם קיים חשש גדול מביצוע תוספות בנייה שיפגעו בשימור הבית. 

הישארו מעודכנים

    מאמרים ועדכונים אחרונים
    עוגיות

    אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.

    מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.

    על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.