מסמך העקרונות של איקומוס להכשרה בשימור

מתוך: עיתון “אתרים”, גיליון מס’ 53, דצמבר 2013

התפיסה שלנו לגבי מורשת תרבות נתונה להתפתחות מתמדת ועמה משתנות גם הגישות לחינוך והכשרה בשימור. לאחרונה כתבה הוועדה הבינלאומית להכשרה של איקומוס₁ מסמך עקרונות להכשרה בשימור: “Principles for Capacity Building through Education and Training in Safeguarding and Integrated Conservation of the Cultural Heritage₂“. במסמך עולים נושאים הרלוונטיים לנו כיום בחשיבה על חינוך והכשרה בשימור המורשת בישראל, במיוחד נוכח התנופה שקיבלה ההכשרה בשימור בעשור האחרון עם פתיחתם של קורסים ומסלולי שימור במוסדות אקדמיים, בפעילויות בקרב הציבור הרחב כמו קורס נאמני שימור אתרי מורשת, ובתכניות חינוכיות בבתי ספר ובקרב מנהלי אתרים. 

ההתפתחות בגישות למורשת תרבות באה לביטוי באמנות ובמסמכים בינלאומיים של גופים כמו איקומוס, אונסקו והאיחוד האירופי. בשנת 1964 אמנת ונציה שמה דגש על שימור של מונומנטים ואתרים₃, כעבור כ-20 שנה יוצאת אמנת איקומוס לשימור של ערים היסטוריות₄ ובשנות ה-90 מוצג הרעיון של “נוף תרבות”. שאלת “האותנטיות” שנדונה בנארה₅ בשנת 1994 ביטאה את ההכרה במגוון התרבותי ובשנת 2003 נכתבה האמנה לשימור המורשת הלא מוחשית₆. בד בבד, מתרחב מקומה של הקהילה בשיח המקצועי ובשנת 2005 גיבש האיחוד האירופי את אמנת פארו על הערך של מורשת התרבות לחברה₇. בשנת 2011 אימצה האסיפה הכללית של איקומוס את הצהרת פריז₈  על “מורשת כמנוף לפיתוח”. בהקשר דומה אימץ אונסקו את המלצות HUL₉  (Historic Urban Landscapes) הרואה את המורשת העירונית כמשאב חברתי, תרבותי וכלכלי בפיתוח העירוני. המורשת בגישה זו אינה מרכיב סטטי בעיר אלא תוצר של תהליכים כלכליים, חברתיים ותרבותיים דינאמיים שעיצבו וממשיכים לעצב אותה. 
עם ההתפתחות בתפיסה של מורשת תרבות, מתרחבים גם המעגלים של בעלי העניין המעורבים בשימור. אם בעבר התמקדו תכניות הלימוד בשימור בהכשרה של אנשי מקצוע כגון משמרים ומתכננים, הרי שכיום אנו נדרשים לתת מענה גמיש יותר לקהלים רחבים ובמסגרות ארגוניות שונות במה שקשור למודעות, ידע ומיומנויות. מסמך איקומוס ל”קווים מנחים לחינוך והכשרה בשימור של מונומנטים, מכלולים ואתרים”₁₀ משנת 1993 לדוגמא, מפרט את הסטנדרט למיומנויות הנדרשות מאנשי מקצוע, אומנים ומנהלים:

1. הבנת המבנה או האתר ויכולת לעמוד על המשמעויות השונות שלו ועל ערכו התרבותי.
2. הבנת ההיסטוריה והטכנולוגיה של האתר במטרה לזהות את מאפייניו הייחודיים כבסיס לפרשנות ותכנון.
3. הבנת מרכיביו האדריכליים של המבנה או האתר ומיקומו בסביבה בהקשר אורבני ונופי.
4. איתור ושילוב כל מקורות המידע הרלוונטיים לאתר הנדון.
5. הבנה וניתוח של מונומנטים, מכלולים ואתרים כמערכת מורכבת.
6. אבחון סיבות לבליה כבסיס לפעולה מתאימה.
7. מיומנויות בארגון והצגת האינפורמציה בדוחות קריאים המשלבים חומר גרפי וצילומים.
8. הכרת עקרונות השימור כפי שבאים לידי ביטוי באמנות בינלאומיות ויישומם.
9. הכרת אתיקת השימור, קבלת החלטות שקולות ולקיחת אחריות לשימור ערכי האתר לאורך זמן.
10. הכרת בעלי המקצוע המעורבים בשימור על מנת לפנות לעצה או מחקר ייחודי בעת הצורך.
11. ייעוץ בנושאי תחזוקה ומדיניות הניהול של האתרים.
12. תיעוד ההתערבות באתר.
13. עבודה בצוות רב תחומי ושימוש בשיטות עבודה מקובלות.
14. יכולת עבודה עם תושבים, רשויות ומתכננים כדי לפתור קונפליקטים ולפתח אסטרטגיות לשימור המתאימות לצרכים המקומיים, היכולות והמשאבים.