חפש:
0
סל קניות

אין מוצרים בסל הקניות.

מאמרים

מסמך העקרונות של איקומוס להכשרה בשימור

  • 31.12.2017
  • |
  • אדר' יעל אלף
  • |
31.12.2017

מתוך: עיתון “אתרים”, גיליון מס’ 53, דצמבר 2013

התפיסה שלנו לגבי מורשת תרבות נתונה להתפתחות מתמדת ועמה משתנות גם הגישות לחינוך והכשרה בשימור. לאחרונה כתבה הוועדה הבינלאומית להכשרה של איקומוס1 מסמך עקרונות להכשרה בשימור: “Principles for Capacity Building through Education and Training in Safeguarding and Integrated Conservation of the Cultural Heritage2“. במסמך עולים נושאים הרלוונטיים לנו כיום בחשיבה על חינוך והכשרה בשימור המורשת בישראל, במיוחד נוכח התנופה שקיבלה ההכשרה בשימור בעשור האחרון עם פתיחתם של קורסים ומסלולי שימור במוסדות אקדמיים, בפעילויות בקרב הציבור הרחב כמו קורס נאמני שימור אתרי מורשת, ובתכניות חינוכיות בבתי ספר ובקרב מנהלי אתרים. 

ההתפתחות בגישות למורשת תרבות באה לביטוי באמנות ובמסמכים בינלאומיים של גופים כמו איקומוס, אונסקו והאיחוד האירופי. בשנת 1964 אמנת ונציה שמה דגש על שימור של מונומנטים ואתרים3, כעבור כ-20 שנה יוצאת אמנת איקומוס לשימור של ערים היסטוריות4 ובשנות ה-90 מוצג הרעיון של “נוף תרבות”. שאלת “האותנטיות” שנדונה בנארה5 בשנת 1994 ביטאה את ההכרה במגוון התרבותי ובשנת 2003 נכתבה האמנה לשימור המורשת הלא מוחשית6. בד בבד, מתרחב מקומה של הקהילה בשיח המקצועי ובשנת 2005 גיבש האיחוד האירופי את אמנת פארו על הערך של מורשת התרבות לחברה7. בשנת 2011 אימצה האסיפה הכללית של איקומוס את הצהרת פריז8  על “מורשת כמנוף לפיתוח”. בהקשר דומה אימץ אונסקו את המלצות HUL9  (Historic Urban Landscapes) הרואה את המורשת העירונית כמשאב חברתי, תרבותי וכלכלי בפיתוח העירוני. המורשת בגישה זו אינה מרכיב סטטי בעיר אלא תוצר של תהליכים כלכליים, חברתיים ותרבותיים דינאמיים שעיצבו וממשיכים לעצב אותה. 
עם ההתפתחות בתפיסה של מורשת תרבות, מתרחבים גם המעגלים של בעלי העניין המעורבים בשימור. אם בעבר התמקדו תכניות הלימוד בשימור בהכשרה של אנשי מקצוע כגון משמרים ומתכננים, הרי שכיום אנו נדרשים לתת מענה גמיש יותר לקהלים רחבים ובמסגרות ארגוניות שונות במה שקשור למודעות, ידע ומיומנויות. מסמך איקומוס ל”קווים מנחים לחינוך והכשרה בשימור של מונומנטים, מכלולים ואתרים”10 משנת 1993 לדוגמא, מפרט את הסטנדרט למיומנויות הנדרשות מאנשי מקצוע, אומנים ומנהלים:

1. הבנת המבנה או האתר ויכולת לעמוד על המשמעויות השונות שלו ועל ערכו התרבותי.
2. הבנת ההיסטוריה והטכנולוגיה של האתר במטרה לזהות את מאפייניו הייחודיים כבסיס לפרשנות ותכנון.
3. הבנת מרכיביו האדריכליים של המבנה או האתר ומיקומו בסביבה בהקשר אורבני ונופי.
4. איתור ושילוב כל מקורות המידע הרלוונטיים לאתר הנדון.
5. הבנה וניתוח של מונומנטים, מכלולים ואתרים כמערכת מורכבת.
6. אבחון סיבות לבליה כבסיס לפעולה מתאימה.
7. מיומנויות בארגון והצגת האינפורמציה בדוחות קריאים המשלבים חומר גרפי וצילומים.
8. הכרת עקרונות השימור כפי שבאים לידי ביטוי באמנות בינלאומיות ויישומם.
9. הכרת אתיקת השימור, קבלת החלטות שקולות ולקיחת אחריות לשימור ערכי האתר לאורך זמן.
10. הכרת בעלי המקצוע המעורבים בשימור על מנת לפנות לעצה או מחקר ייחודי בעת הצורך.
11. ייעוץ בנושאי תחזוקה ומדיניות הניהול של האתרים.
12. תיעוד ההתערבות באתר.
13. עבודה בצוות רב תחומי ושימוש בשיטות עבודה מקובלות.
14. יכולת עבודה עם תושבים, רשויות ומתכננים כדי לפתור קונפליקטים ולפתח אסטרטגיות לשימור המתאימות לצרכים המקומיים, היכולות והמשאבים.

מסמך העקרונות החדש אינו מבטל את קודמו, אך מסיט את ההתמקדות של ההכשרה מהעיסוק ב”אובייקט” לשימור קרי, במונומנט או במכלול, לעיסוק בתהליך שבמרכזו עומדת הקהילה. המושג קהילת מורשת (heritage community) נטבע באמנת פארו וכולל את האנשים המעריכים היבטים של המורשת שאותם היו רוצים לשמר ולהעביר לדורות הבאים במסגרת של פעילות ציבורית. את ההכשרה אם כך, יש להתאים למגוון רחב של קהלים: אנשים שיש להם קשר ישיר וכאלה שיש להם רק קשר עקיף לשימור, ארגונים ומקבלי החלטות וקובעי מדיניות. המסמך מפרט את צרכי ההכשרה של קהלי היעד השונים ובהם: קהילות והציבור הרחב, רשויות ממשלתיות ו-NGOs, מנהלי אתרים ומנהלי פרויקטים. מבין בעלי המקצוע המסמך מציין מתכננים ומהנדסים, משמרים, חוקרים, כלכלנים, עורכי דין, מודדים ועוד. כדי לפתח גישה מערכתית ליישום העקרונות מוצעות דרכי פעולה הכוללות גיבוש אסטרטגיות הכשרה בתחומים השונים ברמה הבינלאומית, הלאומית הארגונית או המקומית וכן ייזום של שיתופי פעולה בין הגופים השונים העוסקים בהכשרה בהתאם לקהלי היעד. מעניין יהיה לבחון את פעילויות ההכשרה השונות הקיימות לאור התפיסות העכשוויות למורשת תרבות המוצגות במסמך, ולבדוק כיצד ניתן להשתמש בכלים המוצעים כדי לקדם את ההכשרה והחינוך לשימור בארץ. 

הערות שוליים

 1הוועדה הבינלאומית להכשרת איקומוס (CIF) קמה במטרה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בתחום ההכשרה וחינוך בהגנה, שימור והחייאה של מונומנטים ואתרים, והמורשת הבנויה בכלל. http://cif.icomos.org/

2 http://cif.icomos.org/pdf_docs/CIF%20Meetings/Guidelines/ICOMOS_CIF_PrinciplesCapacity_EN_20130930.pdf

 3 http://www.icomos.org/charters/venice_e.pdf

 4 http://www.international.icomos.org/charters/towns_e.pdf

5  http://www.icomos.org/charters/nara-e.pdf

6  http://www.unesco.org/culture/ich/index.php?lg=en&pg=00006

7  http://conventions.coe.int/Treaty/en/Treaties/Html/199.htm

8  http://www.international.icomos.org/Paris2011/GA2011_Declaration_de_Paris_EN_20120109.pdf

9  http://whc.unesco.org/en/activities/638

10  http://www.icomos.org/charters/education-e.pdf

 

הישארו מעודכנים

    מאמרים ועדכונים אחרונים
    עוגיות

    אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.

    מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.

    על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.