בית הספר למל

בשנת 1887 נתמנה אפרים כהן רייס, שהיה חסיד נלהב של השפה הגרמנית, למנהל בית הספר והנהיג בו תכנית לימודים גרמנית מתקדמת (תוך שמירה על ערכי היהדות). הוא הצליח להשיג מחברת יק”א “Jewish Colonization Association” (חברה להתיישבות יהודית) את הכסף לבניין בית הספר מחוץ לחומות העיר העתיקה. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הגרמני תיאודור סנדלר שתכנן גם את בית החולים שערי צדק ובית החולים הגרמני ברחוב הנביאים. תוך כדי הבנייה מת תיאודור סנדלר, ובנו בנימין המשיך את תכנון הבניין במקומו. ניהול עבודת ההקמה נמסר לידי הקבלן והבנאי הירושלמי ר’ יעקב מן. כשבעלי המקצוע בענף הבנייה היו ברובם יהודים.

הבניין מעוצב בסגנון ניאו קלאסי אירופי בשילוב יסודות מזרחיים. חזית הכניסה הראשית בעלת אלמנטים סימטריים. אבן הראשה בכניסה הראשית מראה עץ דקל ובאר מים על רקע של ישוב ארץ ישראלי קדום בעל מבנה כיפתי וברקע צריח מסגד. מעליה כתובת ובה חרוטה הכתובת בעברית ובגרמנית “בית ספר להאציל לבית למל”. מעליה חלון עגול בו קבוע מגן דוד, בראש הבניין ממוקם שעון ובו אותיות עבריות, ומעליו אבן ראשה שבה חקוק מוטיב קישוטי בצורת מניפת דקל.

בשנת 1914 התחוללה בבית הספר “מלחמת השפות”, בין המורים הוותיקים דוברי גרמנית לתלמידים ולמורים הצעירים שחפצו בעליונותה של השפה העברית. המנהל אפרים כהן רייס, שהיה חסיד הגרמנית ויצג את חברת “עזרה” (שהתנגדה להשלטת העברית), עזב את הארץ לגרמניה בשנת 1917. מבנה בית הספר עבר לרשות ההסתדרות הציונית ובראש הסמינר למורים עמד דוד ילין. למנהל “למל” התמנה ישעיהו פרס, שהיה מחנך דגול וחוקר ארץ ישראל, וניהל את בית הספר משך 40 שנה. בתקופתו המשיך בית הספר, למרות שהפך לבית ספר לבנות, להיות מוקד ללאומיות העברית: בחצרו המרווחת נהגו להתכנס תלמידי בתי הספר בירושלים ובחגיגות ט”ו בשבט יצאו לנטיעות ולטיולים ברחבי הארץ. בחצר נבנה מרכז ספורט שנקרא “אולם הגבורות” (לימים המגרש הכדור סל של מכבי ירושלים).

מימי קום המדינה ועד שנת 1980 המשיך לפעול בית הספר “למל” ברציפות, אך בהדרגה ירדה רמתו ועמו דעכה גם שכונת זכרון משה, אשר בעת הקמתה בשנת 1906 נחשבה לשכונה היוקרתית והמודרנית ביותר ומרכז למשכילי ירושלים. בשנת 1980 הפך בית הספר “למל” למוסד לחינוך מיוחד ובשנת 1995 הועבר על ידי עיריית ירושלים לישיבת חסידי רוז’יין. 

בית הספר “למל” והסמינר למורים לצדו היו מעוז להפצת העברית והיה מעורב “במלחמת השפות” בארץ ישראל. האירוניה שהיום בוקעים מבית הספר מדרש החרדי קולות ביידיש. חרף שנות הזנחה רבות, הבניין השתמר בצורה טובה. אולם קיים חשש גדול מביצוע תוספות בנייה שיפגעו בשימור הבית.