בשנת 1832 ביקש איברהים פחה מושל הארץ, לייסד עיר חדשה וקרא לה “אסקלן אלג’דידא”- “אשקלון החדשה”.
ואולם, הנסיבות אילצוהו לנטוש את הארץ והוא לא הספיק להשלים את תהליך הקמת העיר שתכנן.
החוקר הצרפתי ויקטור גרן שסייר באזור כעשרים שנה מאוחר יותר, תיאר את השרידים שנמצאו במילים האלה: “באר נהדרת, רחבה ועמוקה, בנויה מאבני גזית מעוצבות היטב ומעליה ביתן נאה מקורה בכיפה ומפולש לארבע רוחות השמים…”. האגף המזרחי של האתר הוא שריד לאותה באר היסטורית.
לאחר קום המדינה ניטע כאן פרדס עמיצ”ור [ראשי תיבות של השותפים: עמרם בן צבי, משה (מוסה) שמעוני, יוסק צבי ורעיותיהם].
הבאר שימשה להשקיית הפרדס וסיפקה מים לרשת העירונית עד שנות השמונים של המאה העשרים.