המוזיאון האזורי לטבע ולהיסטוריה של עמק החולה, תוכנן בידי הארכיטקט/אמן ליאופולד קרקואר, בשנת 1951. זה היה המבנה האחרון שהארכיטקט תכנן בחייו.
המוזיאון הוקם בעיצומו של תהליך ייבוש החולה, מתוך מטרה לשמש בית איסוף ומחקר לחי, לצומח ולנופים, שעמדו להיעלם מהאזור בעקבות הייבוש. את הקמת המוזיאון יזם חבר קיבוץ דן, אלימלך הורביץ ז”ל. לשם כך הוא גייס את קק”ל, שהייתה שותפה במימון הקמת המבנה.
החזית המסיבית, הבהירה והרחבה, בעלת הגג המשופע בזווית קהה, מזכירה בצורתה את הר חרמון, הנשקף במכוון דרך הקשת הגדולה שבמרכז הבית. המוזיאון נבנה בקצה הרחוב המרכזי של הקיבוץ, כשהוא מוגבה מעט מהקרקע. אל הבניין מוביל גרם מדרגות ישיר ורחב, כמחווה ל’מקדשי הידע’ (המוזיאונים הגדולים של המאה ה-19), שנבנו בסגנון הניאו-קלאסי. אבני הגיר שסותתו במקום, בידי אמנים מירושלים, הובאו מהריסות הכפר הונין (הסמוך למושב מרגליות). אבני הגיר פורקו, בידי תושבי הכפר, מהמבצר הצלבני שאטו נף שהיה במקום.