במבנה זה, בית “אורה”, פעל בית מלאכה לאריגה לנערות עיוורות שהתגוררו בבית החלוצות הסמוך.
המבנה נחנך בשנת 1958, אך הקורסים להכשרת הנערות למקצוע האריגה החלו כבר בראשית שנות החמישים.
בית המלאכה הוקם ביוזמת ליגת נשים למען ישראל (לנ”י) ובשיתוף משרד הסעד.
המטרה הייתה להכשיר נערות עיוורות לעבודה יצרנית, ובכך לאפשר להן לנהל חיים עצמאיים.
בסמוך למפעל הוקמה מתפרה שבה הכינו מהבדים שנארגו בבית המלאכה בגדים, מפות, כלי מיטה, טליתות, חפצי נוי ועוד.
מעת לעת נערכו במקום תצוגות וירידים.
תוצרת בית האריגה נמכרה בכל רחבי הארץ וגם בחו”ל.
בימיו הטובים הועסקו במקום כחמישים עובדים.
המפעל שימש דוגמה ומופת לשיקום עיוורים.
הוא זכה בפרס קפלן על פעילותו והפך למקום עלייה לרגל לאורחים ומבקרים רשמיים.
בראשית שנות התשעים נסגר המפעל, וכיום משמש המבנה כמוזיאון לתולדות העיר נתניה.