במקום זה הקים פנחס רוטנברג (1879-1942), “הזקן מנהריים”, את ביתו בו התגורר משנת 1939 ועד לפטירתו.
רוטנברג, מייסד חברת החשמל לישראל, הקים את תשתית הייצור והולכת החשמל המהווה אבן יסוד בבניין ובפיתוח ארץ ישראל. בצוואתו של רוטנברג נאמר: “הנוער שלנו-תקוות עתידנו. בחינוכו העברי הנכון-ביטחון קיומנו. עקרוני חינוכו הם: שורשיות, בינה ודעת, אחדות ואחווה, רצינות ונאמנות”. ברוח זו פועל בביתו משנת 1943 בית הנוער – המכון לחינוך הנוער מייסודו של פנחס רוטנברג. רוטנברג החל את פעילותו הציבורית ברוסיה כמהפכן. בשנת 1905 השתתף בהתקוממות נגד הצאר הרוסי והיה פעיל במהפכת 1917 אשר נסתיימה בהקמת ברית המועצות. במהלך מלחמת העולם הראשונה התקרב רוטנברג לציונות ובשנת 1919 עלה לארץ ישראל.
בשנת 1921 לאחר מאבק ממושך, קיבל רוטנברג זיכיון מן הממשלה הבריטית לייצור ולמכירת חשמל בארץ ישראל. בשנת 1923 ייסד את חברת החשמל והקים את תחנות-הכוח הראשונות בארץ: בתל-אביב, בחיפה ובטבריה. בשנת 1932, לאחר שהוקם מערך סכרים לאגירת מי הכנרת (סכר דגניה), הופעלה בכוח זרימת מי הירדן והירמוך תחנת-הכוח ההידרואלקטרית בנהריים.
רוטנברג עמד בראש חברת החשמל במשך 19 שנה עד לפטירתו בשנת 1942. רוטנברג היה ממנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל, נמנה על ראשי ארגון “ההגנה” ונבחר פעמיים לתפקיד ראש הוועד הלאומי בשנת 1929 ובשנת 1939. פעל בעיקר להסכמה ושיתוף פעולה בין המפלגות השונות שפעלו ביישוב בארץ ישראל. הבניין תוכנן על ידי אדריכל שמואל רוזוב והוקם על ידי סולל בונה.