חוסמס (בערבית) היא אדמת חמרה שכוסתה בחולות נודדים ומרכיבה את קרקע האזור. באתר (43 מ’ גובה מעל פני הים) נמצאו שרידי יישוב קדום מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והביזנטית. בשנות השלושים (של המאה ה-20) נרכשו אדמת האזור ובאר המים על ידי הבנק לחקלאות ופיתוח (“אגרובנק”). הבאר הועמקה, חוברה למנוע, וסיפקה מים לשכונות חולון הראשונות. המבנה הוקם על ידי המהנדס סניה סירקין ב-1934 ונחשב לאחד מבתי הסגנון הבינלאומי (“הבאוהאוס”) המיוחדים בארץ. הגן והבוסתן שצמודים לבניין ניטעו על ידי אדריכל הגנים יחיאל סגל. בשל היות המקום רחוק מעינם הפקוחה של הבריטים, הפך ארגון “ההגנה” את ‘חוסמסה’ לבסיס אימונים מרכזי של חבריו במרחב תל אביב. בבית ובסביבתו הוטמנו סליקים להסתרת כלי נשק, ונערכו שם קורסי ירי ומטווחים. כאן גם נוסתה לראשונה מרגמת ‘הדווידקה’ שיוצרה במקווה ישראל השכנה. בימי מלחמת העצמאות (1948) שימש המגדל כעמדת תצפית. ממנו התקשרו (באיתות מורס ודגלים) עם העמדות האחרות במרחב. באותם הימים הייתה ‘חוסמסה’ תחנה חשובה על דרך הביטחון, שיצאה מתל אביב לירושלים הנצורה וליישובי הנגב.