מפעל נשק חשאי, שנקרא בשם הקוד “ביצרון”, הוקם בשנת 1944, סמוך לרפת הקיבוץ.
המפעל שימש חלק מתעשיית הנשק הצבאית של “ההגנה”, טרום הקמת המדינה. במשך כשנתיים וחצי יצקו ויצרו בו רימוני יד מסוג “מיילס” וחלקים לפצצות מרגמה.
המפעל היה גדול יחסית (כ-240 מ”ר). עבדו בו יותר מ-20 חברי הקיבוץ וכן מומחים חיצוניים. מנהל המפעל היה יוסף פדר, שהיה מומחה ליציקות.במפעל נחפרו כמה סליקים, שנועדו לאחסן ולהסתיר חלקים של כלי נשק עד להעברתם ליחידות “ההגנה”, מחשש לפשיטה בריטית על המפעל.
בשנים 1947-1946 שהתה בקיבוץ מחלקת סיירים של הפלמ”ח (“מחלקת משמרות”), שמנתה 34 חברים, מתוכם חמש נשים.
משמרות היה בין הקיבוצים שנענו לקריאת “הקיבוץ המאוחד” לארח מחלקות פלמ”ח. הפלמ”ח קיים בקיבוצים “משטר אימונים ועבודה”.
בשלב מסוים התקשה הקיבוץ להקצות מקרב חבריו את כוח האדם הדרוש לעבודות מפעל הנשק, ופנה למטה הפלמ”ח לסיוע.
המטה אישר לכמה מאנשי “מחלקת משמרות” של הפלמ”ח לעבוד במפעל הנשק, והם אכן שולבו בעבודה.
בין חברי הפלמ”ח בקיבוץ, שעבדו במפעל ואיישו את עמדות השמירה, היו דוד אלעזר (“דדו”), הרמטכ”ל ה-9 של צה”ל, ורפאל איתן (“רפול”), הרמטכ”ל ה-11 של צה”ל.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.