הבית נבנה בין השנים 1905-1904 בבית הזה גרו צילה וברוך ליפשיץ.
בשנת 1882 עלה משה, אביו של ברוך, עם משפחתו מהעיר סמרגון בליטא והגיע לפתח תקווה. משם הוא המשיך למשמר הירדן ואחר כך לסג׳רה.
בשנת 1901 ביקש לעסוק בחקלאות, ויחד עם כ-40 מתיישבים ייסדו את ״ימה״ שהייתה בחירבת שמסין.
מחמת הקשיים הרבים והחיים הבלתי אפשריים, עברו לאחר כשנתיים ליבנאל, לאחד המשקים שהתפנה, מרחק של כ 3- ק״מ. באותה שנה מת משה.
אשתו ובניו הקימו משפחות עובדים בישראל. ברוך וצילה (לבית ברקוביץ) גרו בבית הזה. צילה הייתה עקרת בית, וברוך היה מכונאי ומסגר אומן. ברשות המשפחה היה מפעל לקרח, מפעל לשימורים, בית בד ומכון תערובת.
לצילה וברוך היו שלושה בנים ושתי בנות: מוישלה, יונינה, אברמלה, דיתה ודדי. הבנים נשארו להתגורר ביבנאל והמשיכו בדרכו של האב כחקלאים ומסגרים בוני עגלות ״נגררי ליפשיץ״. עד היום נשארו שרידי חומת הבית.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.