דרך החביות בשנת 1953 הוחלט בצה”ל לסלול דרך באגם החולה, בין חולתה לדרדרה, באורך של 1,500 מטרים. המשימה הוטלה על סא”ל דוד לסקוב, אז מפקד ההנדסה של פיקוד הצפון. ביסוס הדרך על קרקעיתו הבוצית של האגם הציב בפני הסוללים אתגר הנדסי. כדי להתמודד עם הקושי הגה לסקוב רעיון מקורי – לסלול את הדרך על מצע של חביות ריקות שיושקעו בקרקעית האגם. שבע חביות ריקות רותכו לאורכן ויצרו גליל באורך של 6.30 מטרים. כל גליל הושט למקומו, נוקב בחורים והוטבע בקרקעית האגם בתוואי הדרך. נעשה שימוש ב 12,400- חביות. על גבי מצע זה נשפך חומר הדרך, אשר נלקח משפך נחל דישון הקרוב. בתוך ארבעה חודשים, בקיץ 1953 , נסללה הדרך ונבנה גשר ביילי מעל אפיק תעלת הירדן. בכך הוסר איום ניתוקה המוחלט של דרדרה. עם השלמת מפעל ייבוש החולה בשנת 1958 נותרה דרך החביות כסוללה מעל קרקעית האגם המיובש. ניתן להבחין בה בשל גובהה מעל פני השטח ובשל חומר הדרך אשר שימש לסלילתה.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.