חאן זרעוניה הוקם בשלהי המאה ה-19 על ידי העות׳מנים, כבית אחוזה פרטי של אפנדי בוסני בשם סאדק פאשה.
החאן נקרא ״זרעוניה״ על שם הדגן באזור, או ״זרקניה״ על שמו של ואדי זרקא – נחל התנינים, הזורם מצפון. בראשית המאה העשרים רכשה יק״א את האתר.
ב-1920 התיישבו בחאן שתי קבוצות עבודה: ״הקבוצה הקליפורנית״ – צעירים מארץ ישראל שיצאו לקליפורניה על מנת ללמוד חקלאות, ו״הקבוצה ההולנדית״ – צעירים ממזרח אירופה שהיגרו להולנד ובמהלך מלחמת העולם הראשונה התאגדו והכשירו עצמם להתיישבות בארץ ישראל.
הקבוצות שהו במקום כמה שנים ואחר כך התיישבו במושבה החדשה בנימינה. בתקופת המנדט הייתה חוות זרעוניה תחנת ניסיונות לגידול יסמין לתעשיית הבשמים, גפנים ועצי פרי שונים.
בחווה הוקמה גם משתלת עצי איקליפטוס לייעור חולות קיסריה.
באמצע שנות העשרים התמנה ד״ר גוסטב רייך (אליקים נגיד), אגרונום שעבד בפיק״א, כמנהל חוות הניסיונות בזרעוניה.
הוא התגורר במקום עם בני משפחתו עד לסגירת החווה. עד שנות השישים של המאה ה-20 היה המקום עזוב וחרב, ואז עבר המקום לידיים פרטיות, וכיום הוא משמש כבית מגורים פרטי.
שימור האתר היה ביוזמתם של שולה וזאב מוזס. אדריכל שימור: איל זיו, א. אדריכלים
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.