בקיץ תרל”ח 1878, התיישבו על נבעה זו מייסדיה של פתח תקוה. פעולתם הראשונה הייתה לחפור באר. התפירה ארכה חודשיים, וביום א’ בכסלו תרל”ט הכריזו: “מצאנו מים”! המים נמצאו בעומק 21 מטר ובמקום נבנו בית הבאר והשוקת.
הבדווים כינו את הבאר “ביר-שוע” וייחסו לה סגולות פריון. לימים הותקנה בבאר משאבה מכנית ונמשכו ממנה צינורות לבתי המושבה. מרכז הגבעה שימש כמקום לגורן, ומסביבו הוקמו בתי הראשונים.
עם בנייתה המחודשת של המושבה, הוחל בשיקום הבתים ובבניית רחובותיה הראשונים היוצאים מכיכר זו. הגבעה שימשה כמקום כינוס ובילוי. לכאן באו פועלי העלייה השנייה כדי לזכות ביום עבודה וכאן שרו ורקדו מדי ערב בכיכר נפגשו צעירים לקול צלילי תזמורת “כינור- ציון” בצדי הכיכר עמדו בית הדואר (הפוסטה), בית המרקחת ובית הספר. מכאן יצאו הדליז’נסים והאוטומובילים ליפו.
ב- 1938 נחנך הגן הראשון, שניטע במרכז הנבעה ונקרא על שמם של מייסדי פתח תקוה. מהגן הזה שרד אקליפטוס בודד בפאתי הכיכר.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.