באביב 1951 הוקמה מעברה, בין קריית עמל לאלרואי. המעברה הוקמה בשטח שעליו הוקמה לאחר מכן חוות המְכלים.
בשיא גודלה חיו במעברה כ 2000- תושבים, כמחציתם עולים מאירופה (בעיקר מרומניה ומפולין) וכמחציתם ממדינות האסלאם (בעיקר מעיראק וממרוקו).
העולים שוכנו באוהלים, בצריפים ובפחונים, שדלפו מים בימי החורף הגשומים, להטו מחום בחודשי הקיץ ולא היו בהם תנאים סניטריים הולמים.
בפי תושבי קריית עמל הוותיקים כונתה המעברה “מעברת אלרואי”, ועד היום היא מזוהה בשם זה על ידי חלק מהתושבים.
המעברה פורקה בשנת 1958 חלק מתושבי המעברה עברו לבתי קבע בקריית עמל ולבתים ארעיים (“האזבסטונים”) בקצה רחוב זייד, וחלקם עבר לגור ברחבי הארץ.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.