צריף הזה נבנה עם הקמת קיבוץ יפעת (1953-54), והוא אחד מ-6 צריפים שנבנו בקיבוץ.
בכל צריף היו חמישה חדרים ומרפסת. המקלחת הציבורית לדיירי הצריפים הייתה בגבעה.
בצריף זה גרו בהתחלה משפחות צעירות, ואילו בצריפים האחרים שוכנו בני הנעורים, ומאוחר יותר – החיילים.
בשנת 1956 הצריף עבר הסבה, ושימש כחדר לימודים לחברת הנוער הראשונה ביפעת – “אלומה”, אשר רבים מבניה ובנותיה נשארו ביפעת.
בשנים 1978-1960 הצריף שימש כחדר ללימוד מלאכה, כחדר לימודים, ובהמשך שימש כמקום למפעל תעסוקת הקשישים – “טעם”. מאמצע שנות ה-80 שימש הצריף כמחסן פורים (תלבושות) וכמחסן תרבות.
במקביל, פורקו שאר הצריפים באזור.
בשנת 2016, לאחר מאבק ציבורי על שימור הצריף, שינוי התב”ע ושיוך הדירות, עבר צריף התרבות הסבה והיה למבנה מגורים.
סיפורים אישיים וזיכרונות רבים, היסטוריה ומורשת מקומית, עולים משכונת הצריפים, והצריף היחיד שנותר, הוא העדות לקיומם.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.