בשנות ה-40 של המאה ה-20 היה במקום הזה מפעל ערבי לייצור קרח.
בתקופת מלחמת העצמאות הפך המבנה לחלק ממתחם מבוצר של לוחמי חסן סלאמה הערבים ויועציהם הגרמנים, מה שהיווה איום חוזר על דרכן של השיירות ויעד לפשיטות של ה”הגנה”.
בשחר י’ באדר תש”ח ( 20 בפברואר 1948) תקפו את המקום לוחמי פלמ”ח מהגדוד החמישי, בפיקוד המ”פ נחום אריאלי, שתוגברו ביחידת נשק מסייע בפיקודו של ישראל טל.
ההתקפה תוכננה על ידי יצחק רבין ליום ה-30 לנפילתם של שבעת הנוטרים, כפעולת תגמול, וכחלק מהמאבק על פתיחת הדרך בין תל-אביב לירושלים, לדרום ולנגב.
בקרב קשה פוצצו מבני המתחם ועל שרידי בית החרושת ניכרים סימני הירי.
הלוחמים נסוגו למקוה ישראל נושאים עמם את חברם ההרוג רחמים הוורד ואת הפצועים. הקרב היווה ציון דרך במעבר של כוחות ה”הגנה” ללחימה של צבא סדיר.
הייתה זאת הפעם הראשונה שבה פשטו הכוחות עם שחר על יעד מבוצר והפעילו נשק מסייע במהלך ההתקפה.
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על “אני מסכים”, אתה מסכים לשימוש בעוגיות.