השטח הזה נקנה בשנת תרמ”ד (1884) על ידי אמיל צבי לחמן. על השטח שנרכש בנה הרב אריה לייב פרומקין (1916-1845) את ביתו בן שתי הקומות. הבית נבנה מלבני כורכר והיה בית האבן הראשון במושבה. אגף אחד בבית יועד לתלמוד תורה שהקים וניהל הרב. במקביל, היה הרב פרומקין אחד מצוות החקלאים שעבדו באחוזתו של לחמן. בית האבן והחומה סביב שימשו את תושבי המושבה כמקום מקלט בימי ההתנפלויות של ערביי האזור, בשנים תרמ”ו (1886) ותרפ”א (1921). בשנת תרנ”ד (1894) נמסר ניהול האחוזה לשמעון ליברכט ובנו
עקיבא והם הקימו במקום יקב. בשנת תרע”ב (1912) נרכשו השטח והמבנים, על ידי שמעון פרידמן ובניו. משפחת פרידמן פיתחה את היקב שנקרא על שמם “יקבי פרידמן”. היקב נודע ביינות המעולים שיוצרו בו ואשר זכו בהכרה ובפרסים בינלאומיים. היקב סיפק יינות ומשקאות שונים ליחידות הצבא הבריטי שחנו ברחבי המזרח התיכון. לימים, המשפחה הפעילה את היקב
בשותפות עם “תנובה”. מבנה היקב נהרס, ובמקומו קיים היום מגרש חניה, אשר מתחתיו עדיין נמצא מרתף רחב ידיים שבו אוחסן היין בתהליך ייצורו. במקום קיים גם מבנה המזגגה, שעשוי מלבני כורכר אשר חוברו זה לזה ב”טיט ערבי” המורכב מסיד, חול ואדמה.